26,977
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
==מבוא לפרק==
פרק זה (שנתוסף רק בדפוס שני של התניא{{הערה|הכוונה ל[[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא]]. במהדורות הראשונות של [[ספר התניא]] היו 51 פרקים בלבד (שלא כבתניא שלפנינו - 53 פרקים): [[תניא - פרק ל'|פרק ל']] היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של [[אגרת התשובה]], ופרק ל"ב כולו לא היה כלל.}}) אינו חלק '''מהעצות''' להוספה בשמחה{{הערה|בהן עוסקים בפרקים אלו (ל"א-ל"ד).}}, וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות [[בינוני]], - אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר '''מעלת''' השמחה{{הערה|לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה '''זו''', שהתבארה ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]], הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.}} (שהתבארה ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]]), שהיא מביאה ל[[אהבת ישראל]]{{הערה|שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף - מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.}}, '''שהיא כל התורה כולה'''.
ומסביר הרבי{{הערה|ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב [[יואל כהן]], ב[[תניא מהדורה קמא]] בהערות שבסוף פרקים ל' ול"ב, ועוד}}, שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני - הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'.