26,977
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
{{בעבודה מתמשכת}}
'''סֵפֶר שׁוֹפְטִים''' הוא הספר השני בסדרת ספרי ה[[נביאים]] שב[[תנ"ך]], אחרי [[ספר יהושע]] ולפני [[ספר שמואל]]. הספר מתאר את קורותיה מלכות ה' על [[עם ישראל|ישראל]] בתקופת השופטים, היא התקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה ועד ימיו של [[שמואל הנביא]] וראשית המלוכה.
שם הספר, שופטים, נמצא כבר ב[[ברייתא]] במסכת [[בבא בתרא]], בה מנויים ומסודרים ספרי התנ"ך. השם נובע מהשופטים - מנהיגי העם בעת ההיא, עליהם נסב חלקו העיקרי של ספר שופטים. בשם זה נקרא הספר גם בתרגום השבעים.
מקובל לסווג בין השופטים לפי היקף סיפורם:
"השופטים הגדולים" הם המושיעים, אנשי החיל שהצילו את עמם מהאויבים: עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא, דבורה, גדעון, יפתח הגלעדי, שמשון, ועל פעולותיהם מסופר בהרחבה. תקופות השלום שבאו בעקבות מעשי ישועתם הן במספרים עגולים (40, 20, 80 שנה).
"שופטים קטנים" (או שופטים רצופים). מכונים השופטים שיש לגביהם הערה ביוגרפית קצרה בלבד (משך כהונתם, משפחתם ומקום קבורתם), ללא סיפור מעשי הישועה שעשו: תולע בן פואה (שופטים י' א-ב), יאיר הגלעדי (י' ג-ה), איבצן מבית לחם (י"ב ח-י), אילון הזבולוני (י"ב יא-יב), עבדון בן הלל הפִּרְעתוני (י"ב יג-טו).