פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,108 בתים ,  05:50, 20 באוגוסט 2020
אין תקציר עריכה
המלחמות<ref>ראה במאמרו של הרב בנימין פנטלאט "לשאלת השפעת של רבנים בדימוס על התהוותו הקלויז בבראדי", במכון "עד הנה".</ref> בפולין ורוסיה הביאו קבוצה גדולה של רבנים ודיינים שונים לעיר ברוד, ויתכן שהם היו אבן היסוד שממנו נבנה הקלויז החשוב. בהמשך היו תלמידי חכמים גדולים שהתקבצו בקלויז והוחזקו על חשבון קופת הציבור.
מראשי בית מדרש כיהנו הרב [[חיים צאנז מברוד]]בקלויז. והרב [[הנודע ביהודה|יחזקאל לנדא בעל מחבר ספר הנודע ביהודה]]ישבו בו דרך קבע למדני ברודי והאזור ולמדו תורה. קהילת ברודי דאגה לקיומו החומרי של הקלויז ושל חכמיו הזקוקים לעזרה.
==תלמידים חכמים מפורסמים מהקלויזמראשי בית מדרש:*הרב [[הנודע ביהודה|יחזקאל לנדא בעל מחבר ספר הנודע ביהודה]].*הרב [[גרשון מקיטוב]] גיסו של הבעש"ט היה מחכמי הקלוז. שהוזכר קודם כמי שניסה להכניס אווירה חסידית לקהילת ברודי. *הרב [[חיים צאנז מברוד]]. בעל מחבר ספרים "נדר בר קדש" על פרקי אבות ו"הוד תהילה" על ענייני חנוכה, "טהרת מים?", על הלכות מקוואות.*ר' משה אוסטרר, בעל מחבר ספר "ערוגת הבושם".*ר' נתן ב"ר לוי,*ר' נפתלי ב"ר לוי את בעל מחבר ספרים "בית לוי" "עטרת שלמה".*ר' מאיר מרגליות בעל מחבר ספר "מאור נתיבים".
חלק מחכמי הקלויז עסקו בקבלה. והבעש"ט העיד שבקרב חכמי הקלויז שרתה רוח הקודש<ref>מקור??</ref>.
ממלחמתיהם הידועות:
*נגד כת [[הפרנקסטים]]
*מחכמי הקלויז יצאו נגד הקמעות של רבי [[יהונתן אייבשיץ]]. אף שחלק מהם היו מדידיו. "הנודע ביהודה", ניסה לעכב את הכרזת החרם ולפשר בין הצדדים כדי למנוע חילול ה', ובכל זאת, לאחר פרסום ספרו של ר' יהונתן אייבשיץ "ואבא היום אל העין" יצא בחריפות נגדו.
{{הערות שוליים}}
6,031

עריכות