פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 201 בתים ,  21:23, 11 באוגוסט 2020
אין תקציר עריכה
{{להשלים|כל הערך=כן}}
לימוד '''חכמות חיצוניות''' (נקרא גם: '''לימודי חול''') הוא החקר והעיון בענייני לימוד ועיסוק בחכמות העולם ומציאותו. , כגון חשבון, אסטרונומיה, רפואה, לשונות זרות ועוד - חכמות הנחשבות חיצוניות, להבדיל מחכמת ה[[תורה]] העוסקת בחקר חכמת האלוקים ורצונו. באופן כללי, לימוד זה אסור על פי ההלכה, אמנם במקרים למעט באופנים מסויימים יש היתר לכךבהם הדבר מותר. לימוד חכמות חיצוניות במוסדות חינוך נחשב לחמור יותר, בפרט לילדים צעירים. [[רבותינו נשיאינו]] פעלו ועודדו מיעוט ככל האפשר בלימוד לימודי חול, ופתיחת מוסדות חינוך שבהם ילמדו אך ורק לימודי קודש - [[חינוך על טהרת הקודש]].
==גדרם==
{{להשלים}}חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם תורה, כדוגמת למידת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכו', לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. הבעיה בלימוד כזה היא שהרבה פעמים בלימודים אלו יש את היפך ה[[אמונה]]. כאשר לומד האדם את חכמות אלו לצורך לימוד תורה, הפצת תורה, קיום מצוות וכה"ג, או לצורך פרנסתו{{הערה|כמובן באופן שאינו סותר לתורה.}} אזי מותר.
==האיסור וחומרתו==
==ההיתר==
מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא או - על מנת להתפרנס מהחכמה , או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה , כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים{{הערה|[[תניא]] סוף פרק טח'.}}.
[[הרבי ]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' , אגרת תצה.}}. מבאר ומונה 6 סוגים אופנים שונים של לימוד חכמות האומותבאופן המותר.
א. לימוד מתוך ה[[תורה]], בהיותה ה'מפה' של כל ה'בניין' - ה[[עולם העשיה הגשמי|עולם]] כמובא במדרש{{הערה|[[בראשית רבה]] בתחילתו.}}. - דין לימוד זה הוא [[לימוד תורה]] ממש.
ו. לימוד אף בלא צורך, אם רק יודע להשתמש בהם אחר כך ל[[עבודת ה']] או ל[[תורה|תורתו]]. - וזהו הטעם שעסקו בהם ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]].
הרבי הדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה , יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=102 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אומות העולם]]