37,019
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
מובא במהרש"ל{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} שזקנו{{הערה|היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 שנה קודם שהמהרש"ל נולד.}} רבי מנחם הציוני<ref>נולד בערך בשנת ה'ת"ק.</ref> "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אור"{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}{{הערה|ה[[חתם סופר]] מביא סיפור זה בגירסא מעט שונה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח. "וכן משמע בים של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו '''מאיר''' והאם רצתה לקרותו בשם אביה '''יאיר''' ומזה נולד שם חדש שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"}}.
אך כתב החיד"א<ref>{{הערה|שם הגדולים בקונטרס אחרון על השם שניאור. וראה שם במנחם ציון על החיד"א שהביא הדיעה שאומרת שהשם שניאור הוא מהשם סניור.</ref>}}: "ומכל מקום נראה דשם שניאור קדמון ... (ו)קראו לילד הנזכר שניאור דיש שם זה בעולם ורמוז בו שני המאורות. מאיר אורי". היינו שהשם היה בעולם קודם לכן{{הערה|ראה תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.}} ובהסיפור על "מאיר" "ואורי" השתמשו בשם קדום<ref>{{הערה|1=וכן כתב ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42258&st=&pgnum=216 ספר נחלת שבעה סימן מו] </ref>}}.
אצל [[אדמו"רי חב"ד]] מוזכר הביאור מהמרש"ל שנקרא על שם שני שמות אור{{הערה|1=[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=212 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.] ועוד].}}.
המקור הקדום המתועד שנמצא עד כה לשם שניאור קיים ב"[[תוספות איוורא]]" שנכתב על ידי גדולי ישראל מהעיר איוורא שבצפון צרפת, ובראשם עמדו שלושה תלמידי חכמים בניו של רבי '''שניאור''': רבי משה, רבי שמואל ורבי יצחק, המכונים גדולי איוורא. הם פעלו וכתבו לערך בשנת בשנת ד'תתק"צ<ref>{{הערה|יותר ממאה שנה קודם לדתו לידתו של ר' מנחם הציוני, שמקובל לייחס את שהשם השם התחדש על בנולבנו.</ref>}}, וכתבו ביאורים על הגמרא ומתוכם שולבו בפירוש [[התוספות]] וחלקים ממנו מובא הובאו ב[[שיטה מקובצת]].
==שם משפחה==
====זלמן====
השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא כינוי<ref>{{הערה|1=ראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42258&st=&pgnum=216 ספר נחלת שבעה סימן מו] </ref> }} ולשון תרגום של השם שניאור{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק}}.
[[הרבי]] מפרש{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}}.