פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 72 בתים ,  22:44, 13 במאי 2020
אין תקציר עריכה
הרה"ח הרה"ג הרב '''אברהם צבי ברודנא ''' ([[דווינסק]] [[תר"י ]] - ירושלים, [[כ"ט [[אייר]] [[תרצ"ו]], [[ירושלים]]) היה [[חסיד]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאחרי זה של בניו האדמו"רים. היה [[רב]] ב[[רוסיא]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]]. 
==תולדות חייו==
נולד בעיר [[דווינסק]] לאביו ר' משה, בגיל י"ג הגיע ל[[ולוזין]] ולמד ב[[ישיבה]] אצל הנאון הנצי"ב כשנתיים ומחצה. הנצי"ב היה מחבבו, ובתעודה שנתן לו כתב עליו שיהיה מגדולי ישראל.
הרב אברהם צבי, היה מגדולי רבני [[חב"ד]] בדורו וזכה לקבל תורה מפיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואחר כך היה מהנוסעים אל בניו ונכדיו.
בשנת [[תרס"א]] ביקר ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר מוהרש"ב]], וגם עמד בקשרי מכתבים עם [[אדמו"ר מוהריי"צ]] נ"ע.
רובי תורתו שקיבל מהם רשם בקיצור בספריו על ה[[תניא]] וכן דברים ששמע מפיו של הרב החסיד הגדול ר' [[יחזקאל מיאנאווא]] שממנו למד את [[ספר התניא]] קדישא כמפורש בדברי הקדמתו. שנים רבות שקד על התורה ועל העבודה ורק אחר גיל ארבעים בשנת [[תרנ"ג]], קיבל עליו את עול הרבנות, תחילה כרבם של קהל חסידי ליובאוויטש ב[[קופישוק]] שהיתה עיר מבצר ל[[חסידי חב"ד]] במחוז [[פוניבז]] בפלך קאוונא שב[[ליטא]], לאחר שהרב החסידי הקודם הרה"ח [[אבא יעקב בורוכוב]] שכיהן בה בשנים [[תרמ"ז]] [[תרמ"ט]], נשלח על ידי אדמו"ר מוהר"ש לכהן כרב ב[[מוסקבה]]. בשנת [[תרס"ב]] נתקבל לרב בעיר ברעזין פלך מינסק. בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר למוסקבה.
שנים רבות שקד הרב מוהרא"צ ברודנא על התורה ועל העבודה ורק אחר גיל ארבעים בשנת [[תרנ"ג]], קיבל עליו את עול הרבנות, תחילה כרבם של קהל חסידי ליובאוויטש ב[[קופישוק]] שהיתה עיר מבצר ל[[חסידי חב"ד]] במחוז [[פוניבז]] בפלך קאוונא שב[[ליטא]], לאחר שהרב החסידי הקודם הרה"ח [[אבא יעקב בורוכוב]] שכיהן בה בשנים [[תרמ"ז]] [[תרמ"ט]], נשלח על ידי אדמו"ר מוהר"ש לכהן כרב ב[[מוסקבה]]. בשנת [[תרס"ב]] נתקבל לרב בעיר ברעזין פלך מינסק. בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר למוסקבה.
לעת זקנתו, בשנת [[תרפ"ב]], עלה לעיר הקודש ירושלים. עזר לו הרב מנחם מענדל דובער ז"ק, אב"ד [[ריגא]], שכתב על כך לרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] וביקש את סיועו בהשגת אישורים. בירושלים הוא חי ברחוב ימין משה עוד ט"ו שנה, ושם גם הדפיס את חיבוריו על ספר התניא.
אשתו ושבעת בניו מתו עליו בחייו. נפטר בירושלים בכ"ט [[אייר]] [[תרצ"ו]] ומ"כ ונטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים. ידיו של הרה"ג המחבר רב לו בספריו שחיבר בפרד"ס התורה הלא המה: הס' ברכת אברהם (שו"ת) שלשה חלקים ולדברי המחבר ברובם יבוארו דברי שו"ע אדמו"ר ודברי צמח צדק לאדמו"ר נבג"מ. (על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גראדזענסקי). מגני אברהם (ביאורים בש"ס בעניני הלכה), [[לחם]] ערב (שם הספר בגימטריה אברהם צבי, דרושים, השכלה חב"ד), חיי משה (הלכה וחידושים בש"ס בבלי וירושלמי), רמת שמואל (דרושים), חסד לאברהם ארבעה חלקים וספרי לקוטים באורים וקיצור תניא.
כמו כן השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שבתקופתו ביניהם: ==ספריו==*'''שו"שערי תורהת ברכת אברהם''' - שלשה חלקים הכוללים ביאורים בדברי [[שולחן ערוך אדמו" (ורשא), ר הזקן]] ו[[שו"שערי ציוןת צמח צדק]]{{הערה|על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב [[חיים עוזר גורודזינסקי]].}}*'''מגני אברהם''' - ביאורים בש" (ירושלים) ס בעניני הלכה*'''לחם ערב'''{{הערה|שם הספר בגימטריה 'אברהם צבי'.}} - דרושים, השכלה חב"בית ועד לחכמיםד*'''חיי משה''' - הלכה וחידושים בש" (סאטמאר) ועוד. ס בבלי וירושלמי*'''רמת שמואל''' - דרושים*'''חסד לאברהם''' - ארבעה חלקים*'''לקוטים ביאורים וקיצור תניא'''
== חיבוריו==* קיצורים לתניא* ליקוטים ביאורים לתניא* ברכת אברהם ג' חלקים* חיי משה* חסד לאברהם ד' חלקים* [[לחם]] ערב* מגני אברהםהשתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שבתקופתו ביניהם: "שערי תורה" (ורשא), "שערי ציון" (ירושלים) "בית ועד לחכמים" (סאטמאר) ועוד.
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:ברודנא, אברהם צבי}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|אברהם צבי ברודנא]][[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]][[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]][[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
30,166

עריכות