3,765
עריכות
שינויים
←עם הרבי
בעת שפרסם הרבי את חיבורו הראשון [[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]], נעשה רעש עצום בעולם התורני מהלמדנות העצומה המבצבצת מדפי הספר. אחד החידושים שקיבלו תהודה רבה הוא ה'צריך עיון גדול' שהעמיד הרבי על דברי ה[[גר"א]] שטען שקושיית 'שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין' ניתקנה רק אחר חורבן הבית כשפסקו לאכול בהסיבה בכל עת. הרבי הקשה על הדברים מהשתמע בפירוש בדברי ה[[רמב"ם]] שבזמן בית המקדש היו נשאלות חמש קושיות בליל הסדר כשקושיית כשמסובין בתוכן.
צע"ג זה התפרסם והגיע אף לאוזניו של רבי יצחק זאב שנהנה ממנו מאוד{{הערה|כפ"ח גל' 804}}.
חידוש ייחודי נוסף הטמון בדברי הרבי בהגדה היא האמירה ההחלטית שקוראי ההלל בעת שחיטת הפסח היו הלווים, בעוד שרווח בדברי האחרונים שרש"י חולק על כך וסובר שבני ישראל מקריבי הפסח אמרו - את שיטתו בנושא פרס הרבי באריכות בשני מכתבים ששיגר לרש"י זווין שתמה על השמטת שיטת רש"י - המכתבים נדפסו בהוספות ל[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] במהדורותיה המורחבות. הרב זווין שיגר לרבי את שיטת רבי יצחק זאב שהובאה בספר חוקת הפסח והרבי במכתבים הללו מבאר כיצד אין צורך להגיע לדברים, כמו כן ציין הרבי שהספר בו הובאו דברי רבי יצחק זאב אינו תחת ידו.
הרבי בשיחותיו התבטא אודותיו בהערכה. באחת משיחות הרבי שדנו אודות [[שלימות הארץ]] ציטט את פסקו של רבי יצחק זאב, תוך שמתארו כמדייק בלשונו, וביאר את נכונות הפסק על פי תורה.