'''ספירת היסוד''' היא הספירת האחרונה מבין ששת ספירות ה[[מידות]], והתשיעית מבין [[עשרת הספירות]]. ענינה של ספירת היסוד היא ההתקשרות של כל המידות, והורדתם לידי מעשה בספירת ה[[מלכות]]. ==ענינה==ספירת היסוד היא הספירה התשיעית בעשרת הספירותהאחרונה מבין ששת ה[[מידות]] וענינה הוא ההתקשרות והחיבור של המידות, והבאת המידות לידי תמצית. על ידי ההתקשרות של ספירת היסוד, השישית ביורדות ההשפעות של ה[[מידות]] אל ספירת ה[[מלכות]], ופעמים נחשבת כאחרונה שבמידותשהיא כבר היציאה החוצה בפועל. בפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה", המרמז על שבע הספירות האחרונות, מרומזת מידת היסוד במילים "כי כל בשמים ובארץ". וזהו ענינה, לקשר את ההשפעות של המידות, שהם בבחינת שמים, אל בחינת הארץ שהיא המלכות. עבודתו של יוסף בודתו היתה במידת היסוד, ולכן נקרא הוא בשם "צדיק".
ב'''פתח אליהו''' נמשלת ספירת היסוד ל"אות ברית קודש, סיומא דגופא".