פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
סיפור זה מבטא את המשיכה המסויימת שהיתה לכמה וכמה חסידי חב"ד אליו, ואף הגיעו לביקורים אצלו.
סיפור מהרביבהתוועדות ש"פ בלק תשט"ז לימד כ"ק אדמו"ר את הניגון על "אסדר לסעודתא". כ"ק אדמו"ר ניגן את הניגון כמה פעמים. ובאמצע הניגון סיפר: {{ציטוטון|פעם בא יהודי אל הרה"צ מווילעדניק, בעל שארית ישראל, וביקש ברכה ללידת בן, ואמר לו, שיפרוש משי ("זייד'נס") בחדר המטות, ויוולד לו בן. כאשר היהודי הנ"ל יצא, שאלו התלמידים אצל רבם מניין המקור לכך ש"משי" הוא סגולה לבן? והשיב להם, שמפורש הדבר ב"אסדר לסעודתא" – "ואלין מליא יהון לרקיעיא ותמן מאן שריא הלא הוא שמשא": "מליא" – היינו משי, וכאשר "אלין מליא יהון לרקיעיא" – מלשון פרישה, שיפרשו אותם, אזי "תמן מאן שריא" – מי שיימצא שם, "הלא הוא שמשא" – (שמש בלשון אידיש) "אַ זון"{{הערה|תורת מנחם חי"ז ע' 97}}.}} 
==ספרו שארית ישראל==
בשנת [[תשמ"ה]] נדפס הספר מחדש ע"י הרה"ח ר' יחיאל אבערלאנדער שי', עם מכתב מהאדמו"ר רי"י מפאפא שליט"א ובצירוף "מבוא" קצר, מראי-מקומות ומפתח הצדיקים המובאים בספר מהרה"ח ר' [[גדליה אבערלאנדער]] שי'. כאשר שלח עותק אחד אל הרבי, קיבל מענה:
{{ציטוטון|נתקבל ותשואת חן, וההוצאה לאור דזה וכיוצא בזה הרי זה מהפצת תורת ומעיינות החסידות הבעל שם טוב וכו'. שער הזמנים ו, ד. ד"ה ואכלת בלקו"ת צו{{הערה|כלומר: מה שמובא בספר, בשער הזמנים דף ו, טור ד, בשם כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] נ"ע, שהוא בלקו"ת פ' צו.}}.}}
בשנת [[תשנ"ח]], הו"ל [[מכון אור ישראל]] הספר כלול בהדרו במהדורה חדשה: סידור אותיות חדש, השוואות והוספות ע"פ כת"י, מראי-מקומות, הערות וציונים ומפתחות - ע"י הרה"ח ר' [[גדליה אבערלאנדער]] שי'; ובראש הספר, מבוא ותולדות - מאת הרה"ח ר' [[יהושע מונדשיין]] ע"ה.
משתמש אלמוני