שינויים
←אמרותיו
הפך בה והפך בה, דכלא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה. {{הערת שוליים|[[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כב.}}
ב[[מסכת חגיגה]] {{הערת שוליים|[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=9b&format=pdfחגיגה דף ט' עמוד ב']}}"א"ל בר הי הי להלל מאי דכתיב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו היינו צדיק היינו עובד אלהים היינו רשע היינו אשר לא עבדו א"ל עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד א"ל ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו"
על פי [[תורת החסידות]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]]. מאמר אלה הדברים}} כשם שהשם [[בן הא הא]] רומז על ה"א הבחינות של [[יחידה חיה]] [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה]]. גם השם בן בג בג רומז על כך, אלא שהוא רומז בנפרד הב' בחינות של חיה יחידה, והג' בחינות של [[נפש]] רוח נשמה{{הערת שוליים|ראו גם ביאור [[אדמו"ר מהר"ש]] [[תורת שמואל]] תרל"ב חלק ב' מאמרים עמ' תיא.}}.
==מדרגותיו==
בגמרא{{הערה|קידושין י, ב}} מובא כי היה בקי בחדרי תורה - וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל [[רבי יהודה בן בתירה]] לנציבין: שמעתי עליך שאתה אומר [[קידושין|ארוסה]] בת ישראל אוכלת ב[[תרומה]]? שלח לו ואתה אי אתה אומר כן '''מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה'''! לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע? ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה כספה מאכילתה בתרומה זו שביאתה מאכילתה בתרומה אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה, אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה.