פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 254 בתים ,  21:45, 26 בספטמבר 2016
דרכו של החתם סופר בספרו דומה לדרכו של רבו רבי פנחס בעל ההפלאה, תלמיד המגיד ממעזריטש. רוב הספר עוסק בדרוש, אך יש בו קטעים רבים שהם דומים לדרך החסידות.
ספר זה הינו אחד מהספרים הראשונים שמצטטים את [[ספר התניא]]{{הערה|1= בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו,}} בשמו, ועל פי הדברים שמצטט מהתניא בשם [[אדמו"ר הזקן]], מסביר גם את הפסוק "והאספסוף אשר בקרבו{{הערה|במדבר יא, ד}} וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר". וזה לשונו "יש לומר על פי מה שכתוב בספר ליקוטי אמרים שהאריך כי נפש החיוני אשר בקרב האדם כשהוא רע אז מושך אחר תאוותיו גם נשמת הישראלי חלק אלוה ממעל אשר בקרבו להמשיכו גם הוא אחר תאוות הגשמיות עיין שם. וזהו האספסוף אשר בקרב כל איש הוא מדותיו הרעות שבנש החיוני שלו התאוה תאוה עעצומה כל כך עד שישובו ויבכו גם בני ישראל רוצה לומר נשמת הישראלי אשר בקרב כל איש מהם".
יש הטוענים כי דבר הדבר סייע לכך ש[[ספר התניא]] יתקבל בקרב יהודי הונגריה, וישנם אף המנסים להוכיח מכך, שאף שרבי משה סופר, בעל החתם סופר, לא נחשב רשמית כמשתייך לתנועת החסידות{{הערה|1=אם כי היה תלמידו של רבי [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה.}}, למד את כל [[ספר התניא]] והיה בקיא בו, שהרי לא מסתבר שלמד קטע יחיד ואותו ציטט.
===דברי הרבי על הספר===
39,916

עריכות