שינויים

יהושע הורה לשוטרים להודיע לעם שבעוד שלושה ימים יעברו את הירדן לכיוון הארץ היעודה. וכן שולח לקרוא לשבט ראובן, גד וחצי שבט מנשה שקיבלו את נחלתם מעבר הירדן, ומזכיר להם על התחייבותם למשה רבינו שהם יעברו חלוצים במלחמה עד שבני ישראל ינוחו במקום נחלתם בארץ.{{כתב קטן|(פרק א)}}.

עוד קודם סיומם של שלושים היום, שלח יהושע שני מרגלים חרש{{הערה|[[רש"י]] מביא שתי אפשרויות לפרש תיבה זו: 1. שיעשו עצמם כחרשים. 2. שיתחפשו למוכרי קדרות חרס. וזאת בנוסף לפירוש הפשוט (ראה [[רד"ק]]) ש-3. ילכו בחשאי (בכדי שלא ירגישו בזה בני ישראל ואנשי יריחו).}} (חז"ל אומרים כי היו אלו [[כלב בן יפונה]] ו[[פנחס בן אלעזר]]{{הערה|מדרש אגדת תנחומא, הובא בפירוש רש"י.}}) ליריחו שהייתה כתיאור חז"ל{{הערה|[[במדבר רבה]] בהעלותך פרשה טו, טו.}}: "מנעולה של ארץ ישראל" - על מנת לבדוק כיצד לכובשה. בהגיעם ליריחו הלכו לשכב בלילה בביתה של [[רחב]], בעוד מלך יריחו שלח לחפש אחריהם עשתה רחב עמהם חסד והחביאה אותם בעליית גגה, במפגש זה סיפרה להם שכל יושבי הארץ פוחדים מהמלחמה בבני ישראל מאז שמעו אודות מאורעות [[קריעת ים סוף]] ו[[מלחמת סיחון ועוג]]. כגמול על מעשיה ביקשה שיבטיחו לה שלא יהרגו אותה ואת משפחתה, הם מסכימים אולם מציבים לכך תנאים 1. תקשור את חוט השני באותו חלון שבו היא תוריד אותם, 2. שכל משפחתה יהיו בתוך הבית, ו-3. שהיא לא תספר על כך לאיש. מיד לאחר מכן נמלטו המרגלים דרך חלון ביתה ועפ"י עצתה המתינו שלושה ימים עד שפסקו החיפושים אחריהם, בהגיעם חזרה בישרו לעם על פחדם של האויבים מהם וכי הדרך פתוחה לפניהם.{{כתב קטן|(פרק ב')}}.

למחרת חזרת השלוחים ב[[יט' בניסן]] [[ב'תפ"חניסן]], יהושע השכים בבוקר וקידם את בני ישראל עברו את לכיוון הירדן. התהליך היה כךוהורה לשוטרים להודיע לעם את סדר המסע: ארבע כהנים הרימו הכהנים נושאים את [[ארון הברית]]הארון, וכשהגיעו לירדןוכולם מאחור, מימיו החלו להתערם עד שהגיעו לגובה ושיקפידו להיות במרחק של שלוש מאות פרסה2, כל בני 000 אמה מהארון. הקב"ה אמר ליהושע שביום זה הוא יגדל אותו בעיני ישראל נכנסו לתוך הירדן, תוך שיהושע מתנה עמהם שהם נכנסים לארץ על מנת לכבוש, ולא - הירדן ישטפם כעת. לאחר מכן יהושע הכין 12 אנשים שכל אחד מהם סחב אבן גדולה, והורה להם להניחם בתוך הירדן, ולקחת 12 אבנים אחרות מתוך הירדן. לאחר מכן הכהנים חזרו לצידו המזרחי של הירדן, והמים חזרו לאיתנם. ואז הארון נשא את נושאיו והעבירם את והם ידעו שהוא עמו כפי שהיה עם משה; וכן שהכהנים רק ידרכו בקצה מי הירדןויעמדו בתוכו.

ב[[י' בניסן]] יהושע קרא לכל העם והודיע להם שהקב"ה הולך לבקוע עבורם את הירדן על ידי הארון, ושזה יהיה להם סימן שהקב"ה נמצא עמהם והוא יוריש את שבעת האומות מפניהם. וביקש מכל שבט להקצות לו אדם אחד שיהיה מוכן על ידו. וכן אמר להם שכאשר הארון יעמוד בתוך הירדן כל מימיו יעמדו ל{{מונחון|נד|עמוד}} אחד. מיד כולם החלו להתנייד לכיוון הנהר כשבראשם הולך הארון, וכאשר הגיעו הכהנים לנהר וטבלו את רגליהם בו - מיד החלו המים להערם וליצור נד של מים, ושטח הירדן מהעיר אָדָם שעל יד צָרְתָן עד ים המלח יבש. בני ישראל עברו את הירדן מול העיר יריחו, והכהנים עמדו בירדן כל אותו הזמן {{כתב קטן|(פרק ג)}}.  כאשר כולם עברו את הירדן, הורה הקב"ה ליהושע לקחת י"ב אנשים מכל השבטים, ולקחת י"ב אבנים כנגד י"ב השבטים מתוך הירדן ושיקחו אותם למקום לינתם בלילה ההוא. יהושע קרא לי"ב האנשים שהכין קודם לכן, והורה להם ליטול את האבנים מהירדן, בכדי שיהיו סימן לילדים שלהם - שהאבנים הללו נלקחו כאשר יבש הירדן מפניהם, וכך הן תהיינה זכרון לבני ישראל. הם לקחו את האבנים. ויהושע העמיד באותו מקום י"ב אבנים אחרות לזכרון מקום הנס.  כאשר בני ישראל עמדו בתוך הירדן, אמר להם יהושע שהם עוברים על תנאי שיורישו את כל יושבי הארץ; ובאם לא, מי הירדן ישתפום. לאחר מכן כל בני ישראל עברו במהירות, יחד עם 40,000 מבני ראובן, גד ומנשה שהגיעו להיות חלוצים. לאחר מכן אמר יהושע לכהנים לעלות מהירדן - בצידו המזרחי. וכאשר הם עלו - מי הירדן שבו למקומם, ואז נשא הארון את נושאיו, ועבר את הירדן{{הערה|ראה {{קח|מסכת|סוטה}} לה, א. הובא ב[[רש"י]].}}. בני ישראל חנו בגִּלְגָּל, ושם הוא הקים את י"ב האבנים - והודיע לבני ישראל שהן תהיינה זכרון לנס שארע, ושהוא יזכיר להם ליראה מה' {{כתב קטן|(פרק ד)}}. כל המלכים שהיו באיזור ראו בארץ ישראל שמעו על שארע ולבבם נמס מפני בני ישראל.  אז אמר הקב"ה ליהושע שימול את בני ישראל שנית, כי כל היוצאים ממצרים שנמולו בימי משה מתו, ואלו שנולדו במדבר לא נימולו. חז"ל הצביעו על שתי אפשרויות לכך{{הערה|{{קח|מסכת|יבמות}}: 1. במדבר לא נשבה עליהם רוח צפונית ולכן הייתה סכנה למול. 2. מדובר על [[פריעה]] שלא ניתנה ל[[אברהם אבינו]]. הוא מל אותם והמקום נקרא בשם 'גבעת הערלות' על שם המאורע. לאחר מכן הקב"ה התגלה ליהושע ואמר לו שהיום "גלותי את עמוד המיםחרפת מצרים מעליכם", ולכן נקרא המקום בשם "גלגל". לאחר מכן בני ישראל שחטו ב[[י"ד ניסן]] את הפסח, ולמחרת הקריבו לראשונה את [[קרבן העומר]], ולאחר מכן החלו לאכול [[חדש|מהתבואה החדשה]], ואז נגמרו שאריות המן שנותרו להם. באותו זמן יהושע הסתובב על יד יריחו, וראה שם איש מלחמה עם חרב בידו, ושאלו: "הלנו אתה, אם לצרינו"? והוא השיב שהוא שר צבא ה', דבר אשר הפיל בא עתה{{הערה|חז"ל אומרים שהוא אמר לו "עתה", כיוון שהוא בא גם בימי משה, אך הוא לא רצה לקבלו, כי רצה שדווקא הקב"ה ישרה בתוך בני ישראל ולא באמצעות מלאך - רש"י כאן (ה, יד).}} לעזור לו לכבוש את מוראו וחיתתו על כל העמיםיריחו. יהושע השתחווה לו, והוא הורה לו להוריד את נעליו כיוון שהוא עומד במקום קדוש {{כתב קטן|(פרק ה)}}. ===כיבוש יריחו===