12,050
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "התבוננות " ב־"התבוננות "
שתכף ומיד תביא את משיח צדקנו. ועל אף שכשנמצאים בחושך כפול ומכופל דהגלות, שכל בני ישראל נמצאים בגלות, ושכינתא בגלותא, הרי מובן, שמצד גודל צער הגלות לא שייך שמחה בטהרתה. אבל אף על פי כן, כיון שסוף כל סוף מוכרחים להביא את המשיח - לא נותרה ברירה אלא להביא את המשיח על ידי השמחה, שמחה בטהרתה.
ובנוגע להקושי לפעול רגש של שמחה בטהרתה בחשכת הגלות - הרי, מכיון שמוכרחים להביא את משיח צדקנו, על כרחך צריך לומר שבסוף זמן הגלות ממש - נותנים כוחות מיוחדים שיוכל להיות ענין השמחה בטהרתה, והביאור - ששמחה זו נעשית על ידי [[התבוננות ]] שתיכף ומיד ממש בא משיח צדקנו, שאז תהיה בכל העולם שלימות השמחה, שלכן, ישנו כבר רגש של שמחה בטהרתה (מעיו ודוגמת שמחת הגאולה).
הרבי אמר דברים אלו, כשהוא מסיים בקריאה מיוחדת: והעיקר - שבמקום אריכות הדיבור והשקלא וטריא יתחילו במעשה בפועל: