12,050
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – " בעלז " ב־" בעלז "
וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן בספרו{{הערה|1=שו"ת התשב"ץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה חוץ לסוכה (וביאר הרבי שמלשון הגמרא שהיו מנמנמים על כתפי החברים מוכרח שהיה חוץ לסוכה משום שזה היה דווקא בשעה שהיו יחד בעת התפילה הקרבנות או בשמחה עצמה בשונה משעת האכילה שאף שהיתה בסוכה היתה חוץ למקדש.{{הבהרה|בשעת האכילה היו ללא החברים? -כך משמע בשיחה ומה ההכרח? בשיחה משמע שיש מקור קדום שכך כתוב וצריך חיפוש}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}) בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב גם לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום שהעוסק במצווה פטור מין המצווה ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}} .
ובזמננו על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים המאירי{{הערה|סוכה דף מו.}} המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} ועוד. והביאו מנהג זה גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז ועוד כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות אירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} אמנם בארץ ישראל נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}} כמו כן מנהג נשיאי חב"ד{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייא. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז ]] כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות [[בעלז ]] לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשהרה"ק מבעלזא שכן בירושלים הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.{{מקור}}}}
יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה ועל פי דבריהם כתבו שכשאינו מצטער חייב מין הדין לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה.{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}