שינויים
אין תקציר עריכה
ה'''אדם''' הוא סוג אחד מבין ארבעת הסוגים שמהם מורכב העולם - [[דומם]], [[צומח]], [[חי]], [[מין המדבר|מדברמְדַבֵּר]].
האדם הוא סוג המדברהמְדַבֵּר.
בסוג המדבר המְדַבֵּר הרי הסוג והמין זהים, שאף על פי שהמין האנושי מתחלק לגזעים שונים, שמאפייניהם שונים אלו מאלו בתכלית, מכל מקום בכללות הם מין אחד בעלי תכונות בסיסיות שוות.
להלן מספר מאפיינים של האדם, המיחדים אותו משאר הנבראים.
זו אחת המשמעויות של הנאמר: "בצלם אלקים עשה את האדם", שהוא בחינת ה[[נפש השכלית]] שבאדם המחברת את ה[[נפש אלקית]] עם ה[[נפש בהמית]] כדי לבררה ולתקנה.
1) . שכל האדם הוא שכל עצמי, היינו שהטביע הבורא באדם את כח השכל שבו ישכיל ויקנה דעת. אבל "שכל" בעלי החיים הוא שכל הנקנה, דהיינו שמצד עצמם אין בהם שכל, אבל על ידי אמצעים חיצוניים, כמו החומרים שצורכים -מאכל ומשתה- מקנים בהם להם תיפקוד מסוים, ומרגילים אותם לפעולות - כאילו פועלים על פי שכל.
2) . שכל של בעל חי אינו ערך לעצמו, אלא רק משרת את צרכיהם הטבעיים של בעלי החיים. ואילו שכל האדם הוא ערך חשוב לעצמו, ואדרבה צרכיו הטבעיים של האדם מגוייסים ומשרתים את השכל.
3) . שלימות השכל היא השאיפה לחשוף ולגלות את הנעלם והסתום שלמעלה מהשכל ולדבק בו.
תכלית כל סוג מארבעת הסוגים-דומם, צומח, חי ומדבר הוא להתעלות בסוג העליון שמעליו, הדומם מתעלה בשרתו כשהוא משרת את הצומח, הצומח מתעלה כאשר נאכל על ידי החי, החי מתעלה במדברבמְדַבֵּר, ואילו שלימותו של המדבר המְדַבֵּר - היצור השכלי, היא רק כאשר השכל מכיר בעליונות [[הקב"ה]] ובצורך להיות בטל אליו. והיינו שהשכל מוכיח על [[הקב"ה]] שלמעלה מהשכל - ונכלל בו.
4) . עיקר ותכלית שלימות ענינו של שכל האדם הוא ה[[מידות בשכל]], שעל-ידם יוולדו לו [[מידות בלב]] המתאימות לשכל.
בעבודת ה' מתבטא הדבר בכך שהמטרה והכונה העיקרית של "וידעת היום" היא - "והשבות אל לבבך", ומהלב אל המעשה בפועל, שהיא תכלית הכונה - שנתאוה [[הקב"ה]] להיות לו דירה בתחתונים.
וזאת בגלל שלש סיבות:
1) . משום שהוא כלול מכל הטבעים והמידות, ואינו מוגבל ומוכרח לטבע מסוים דוקא.
2) . משום [[ספירת הדעת|הדעת]] שבאדם, שהוא למעלה מן המדות, שבגינו הוא חופשי ומשוחרר מהמגבלות של המידות. אדרבה, עליון ושליט עליהם.
3) . בגלל [[כח הרצון]] שבאדם שהוא נעלה תקיף וחזק אף מן הדעת.
על-פי זה משמע שכח הבחירה הוא נחלת האנושות כולה, שהרי לכל בני האדם יש דעת ורצון. ולכן כולם מצווים וחייבים במצות ה', ולפחות ב[[שבע מצוות בני נח]]. וכידוע שענין המצוות מותנה בבחירתו החפשית של מקיים המצוות.
מבנה כוחות נפשו בטבעו ותולדתו של האדם - [[מוח שליט על הלב]]. ובזה שני מובנים:
1) . המוח (שכל) שולט, בולם ומרסן - את רגשות הלב.
2) . המוח - ההתבוננות בהעמקת הדעת, מוליד ויוצר את רגשות הלב בהתאם להתבוננות שהולידה אותם.
ולדוגמא, כשמתבונן "כי טוב הוי'" - תולד בלבו [[אהבת ה'|אהבה לה']], וכשיתבונן "כי גדול הוי' ומהולל מאד ונורא הוא על כל א-לקים" תולד בלבו [[יראת ה']].
אדם הוא מדיני בטבעו. כלומר יצור חברתי, ולכן:
1) . האדם בטבעו משפיע או מושפע מהחברה בה הוא פועל.
2) . הוטבע בטבע האדם חוש ונטיה חזקה לחיות, לשהות ולהתאחד עם בני אדם שכמותו, על מנת להשתלב, לשתף פעולה ולפעול בחברה בה הוא חי ומתקיים.
ואילו הבדידות היא היפך טבע האדם, ועלולה לפגוע בו נפשית.