מנהג אמירת '''דברי כיבושין''' בימי הצומות על מנת לעורר את הקהל להרהר בתשובה, הוא מנהג עתיק שמקורו בדברי [[חז"ל]] שחודש על ידי הרבי בשנת [[תשל"ח]].
{{ציטוט|תוכן=כדאי לעורר על המנהג הנזכר לעיל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי [[מנחה]] (לכל הפחות כמה מילים) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהילים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא בזה] אי אפשר לפעול זאת – על כל פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' – ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב', הרי מחשבה טובה, [[הקב"ה]] מצרפה למעשה|מקור=שיחת ליל צום עשרה בטבת תשל"ח}}