שינויים

דרגתה של אסתר היא [[ספירת המלכות]] של [[עולם האצילות]], אשר נעשית [[עתיק]] ל[[עולם הבריאה]], ומסתתרת בירידתה לשם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92a.htm תורה אור מגילת אסתר צב, א].}}. ולכן היא נקראת רק "טובת מראה"{{הערה|אסתר ב, ז.}}, ולא "יפת מראה"{{הערה|בראשית לט, ו. כט, יז.}}, מכיוון ש"טוב" הכוונה היא בעצם, ומכיוון שעניינה הוא הסתרה, לכן זה "טוב" להורות שזה נתגלה לאחר ההסתרה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/569/9/119.htm מאמרי אדה"ז תקס"ט ד"ה להבין שרשי הדברים].}}, ואז היא נקראת בשם "אסתר" ש"ירקרוקת היתה"{{הערה|שם=יגא}}, שהוא היפך ענין היופי.

הסיבה שהנס היה באופן טבעיהשם "הדסה" שהוא מלשון "הדס", נתבאר בפרדס{{הערה|שער כג (שער ערכי הכינויים) ערך הדס.}} ובמאורי אור {{הערה|מערכת ה' אות יז.}}, שלא היה נראה לעין שזה למעלה מהטבעהולך על בחינת המלכות כפי שהיא מתייחדת עם ה[[תפארת]], שהיא כללות הספירות, וביחוד כללות הספירות [[חג"ת]], אלא שהיה זה מצד אהבת אחשוורוש לאסתרשזוהי המשמעות של הדס, שהוא ענף עץ עבות{{הערה|אמור כג, מ.}}, והמצוה היא בשלשה הדסים{{הערה|סוכה לד, ב.}}, כנגד שלשת הספירות חסד גבורה תפארת, וכאשר המלכות מתייחדת ומקבלת מג' ההדסים אזי נקראת בשם הדסה{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/25/25-1321-0.pdf ד"ה בלילה ההוא תשי"ט]. וראה ד"ה ויהי אומן את הדסה עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' שח ואילך). וראה גם ד"ה הנ"ל תשי"ג. תשכ"ד.}}. והסיבה לכך שהמגילה אומרת ש"ויהי אומן את הדסה היא אסתר", היא מכיוון שכאשר הגילוי אלוקות נעדרשהדסה היא הדרגה היותר עליונה, הגילוי צריך להצטמצם דרך שנקראת על שם הצדיקים, ואסתר היא הדרגה הנמוכה יותר, וגם בה יש הדסה. דהיינו, שהדסה מרמז ל"[[אלקיםעצם הנשמה]]" שהוא בגימטריה שממנו בא כוח ה[[מסירות נפש]] אצל היהודי. והוא העצם גם של החלק התחתון{{הערה|[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2919381 ד"ה ויהי אומן את הדסה תשי"ג].}}. ופעולה זו – של חיבור "הדסה" עם "אסתר" נעשה על ידי מרדכי שהיה "הטבעאומן"אותה{{הערה|שם=יוט|1=[http://chabadlibrarywww.org/books/adhazlivingwiththerebbe.com/toraorpdf/2325/93d25-1321-0.htm תורה אור מגילת אסתר צג, pdf ד"ה בלילה ההוא תשי"ט].}}.

השם עניינה של אסתר הוא, שאף שהיא עצמה היא מבחינת "הדסהפנים" שהוא מלשון , היא באופן של אסתיר, שזה נעלם; אך יש בה גם "הדסחוט של חסד", נתבאר בפרדסוכמ"ש "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" כו'{{הערה|שער כג (שער ערכי הכינויים) ערך הדס1=[http://chabadlibrary.}} ובמאורי org/books/adhaz/toraor/30/121c.htm תורה אור {{הערה|מערכת ה' אות יזהוספות למגילת אסתר קכא, ג].}}, שזה הולך על בחינת המלכות כפי שהיא מתייחדת עם ה[[תפארת]], שהיא כללות הספירות, וביחוד כללות הספירות [[חג. ולכן היא נקראת רק "טובת מראה"ת]], שזוהי המשמעות של הדס, שהוא ענף עץ עבות{{הערה|אמור כגאסתר ב, מז.}}, והמצוה היא בשלשה הדסיםולא "יפת מראה"{{הערה|סוכה לדבראשית לט, ו. כט, ביז.}}, כנגד שלשת הספירות חסד גבורה תפארתמכיוון ש"טוב" הכוונה היא בעצם, ומכיוון שעניינה הוא הסתרה, וכאשר המלכות מתייחדת ומקבלת מג' ההדסים אזי נקראת בשם הדסהלכן זה "טוב" להורות שזה נתגלה לאחר ההסתרה{{הערה|1=[http://wwwchabadlibrary.livingwiththerebbe.comorg/books/adhaz/maamarei/pdf569/259/25-1321-0119.pdf דhtm מאמרי אדה"ה בלילה ההוא תשיז תקס"ט]. וראה ד"ה ויהי אומן את הדסה עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' שח ואילך)להבין שרשי הדברים]. וראה גם ד}}, ואז היא נקראת בשם "ה הנאסתר"ל תשיש"ג. תשכירקרוקת היתה"ד.{{הערה|שם=יגא}}, שהוא היפך ענין היופי.

והרבי מבארהסיבה שהנס היה באופן טבעי, שהסיבה לכך שהמגילה אומרת ש"ויהי אומן את הדסה היא אסתר"שלא היה נראה לעין שזה למעלה מהטבע, אלא שהיה זה מצד אהבת אחשוורוש לאסתר, היא מכיוון שהדסה היא הדרגה היותר עליונהשכאשר הגילוי אלוקות נעדר, שנקראת על הגילוי צריך להצטמצם דרך שם הצדיקים, ואסתר היא הדרגה הנמוכה יותר, וגם בה יש הדסה. דהיינו, שהדסה מרמז ל"[[עצם הנשמהאלקים]]" שממנו בא כוח ה[[מסירות נפש]] אצל היהודי. והוא העצם גם של החלק התחתוןשהוא בגימטריה "הטבע"{{הערה|שם=יוט|1=[http://www.lahakchabadlibrary.org/templatesbooks/lahakadhaz/article_cdotoraor/aid23/2919381 ד"ה ויהי אומן את הדסה תשי"ג]93d.}}. ופעולה זו – של חיבור "הדסה" עם "htm תורה אור מגילת אסתר" נעשה על ידי מרדכי שהיה "אומן" אותה{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/25/25-1321-0.pdf צג, ד"ה בלילה ההוא תשי"ט].}}.

בדרושי חסידות{{הערה|שם=יוט}} מובא בנוגע ל"הנהגת אסתר שעשתה הכל מעצמה בלי עצת מרדכי". ואף שלכאורה זה לא מובן: שהרי השם "אסתר", מורה על מעמד ומצב שלא ברור מה צריכים לעשות ומה לא צריכים לעשות וכו'. ואם כן, במצב כזה בודאי היתה אסתר צריכה לשאול ולברר דעתו של מרדכי, ולא לעשות הכל מעצמה? אך הביאור הוא (כמבואר שם), שלהיותה "עקרת הבית", "כל עניני הנהגת עולם שייך אצלה, ובעלה מרדכי . . 'בטח בה לב בעלה'{{הערה|משלי לא, יא.}} שבודאי לא תעשה דבר שלא כהוגן ח"ו, ולכן עשתה בעצמה כו'"{{הערה|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2970841 שיחת חג הפורים תשי"ז אות לה].}}, והסיבה לזה היא, מכיוון שהיא הייתה כל כך בטלה, שמעצמה הייתה עושה את הנדרש ללא סיוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/100c.htm תורה אור מגילת אסתר ק, ג].}}.