שינויים

לה'''אמונה במשיח''' הוא העיקר הי"ב מ[[שלשה עשר עיקרים]] שמנה הרמב"ם ישנם '''מקורות''' הלכתיים בתורה עליהם הם נסמכים.

ישנם פוסקים הקובעים כי ==המצווה==האמונה והציפיה ל[[גאולה]] היא חלק בלתי נפרד מהדיבור בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון של [[עשרת הדברות]] שהביא הרמב"אנכי ם בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ואח" - כ מוסיף, "כך יש לנו להאמין ש[[הקדוש ברוך הוא|ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה']] עתיד לקבץ אותנו ולהושיענו משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי [[משיח צדקנו]]מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{הערהקישור אוצר 770|99|272|B|סמלקוטי שיחות כרך י"ק מ"ע א'ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}} }}) היא חובה על כל אחד מישראל.

האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימהכוללת לא רק את האמונה בביאתו לגאול את עם ישראל מגלותו כי אם האמונה במציאותו כמלך מבית דוד שיחזיר המלוכה והמשפטים לישראל וקיום המצוות יהיו בימיו בשלמותם.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|1=הפסוק הראשון שהביא לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&st=&pgnum=280 חלק יח עמוד 272].}} ויתירה מזו שהיא כוללת גם את האמונה במצב העולם לעתיד שיאפשר את קיום המצוות בשלימות שלכן האריך הרמב"ם בספרו בהלכות גם בזה.{{הערה|משנה תורה לרמב"ם הלכות מלכים הוא: פרק יב}}{{הערה|הדרן על הרמב"ושב ה' אלקיך, ואחם תשמ"כ מוסיף, ו - לקוטי שיחות חלק כז עמוד 255 וראה בהערה 35 שם ש"ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'לחכות" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חזרק לשלימות התורה אמנם האמונה הוא גם למצב העולם}}  ===החיוב "לחכות"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך ===החיוב להאמין בביאת המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - כולל גם את החיוב לחכות לה בכל עת וכלשון הרמב"ם:{{קישור אוצר 770הערה|107שם=רמ|114|B|לקוטי שיחות כרך לרמב"ם פרק י"ד דברים עמוד 114א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}} וראה '''"וכל מיש אינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו"''' וכפי שמתבאר{{קישור אוצר 770הערה|99|272|B|לקוטי 1= אמנם בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות כרך יחלק כ"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}} }}) היא חובה על כל אחד מישראל.אמונה זו כוללת גם את חיוב ה"לחכות" הוא האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם . כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}}. וכפי שמבארו שמבאר הרמב"ם בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}} ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך ויתירה מזו להיות ב[[בטחון]] גמור ולהאמין ולבטוח בביאתו המידית.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ועל זה אמרו חז"ל{{הערה|1=בכמה משיחותיו סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו גורמים להרחיק את האמונה בביאתו, הן האמונה בכלל - שכשעובר הקץ שחישב ולפועל לא הגיע, הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://wwwמאבד את האמונה.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ{{הערה|נראה שכן הוא כוונת רש"ח עמוד 163]י על הגמרא. (אף שלכאורה יקשה מה שייך ויל"עיקר" ברגש הלב).ע}} באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולהוכן מאבד את האמונה בביאתו בכל זמן - שמכוון שהגביל לביאתו זמן לא יאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כפירוש המשניות לרמב"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.ם שם וב'בית אלקים' שם}}

ועל זה אמרו חז==יסוד האמונה==יסודה של האמונה בביאת המשיח היא בפסוקי התורה ובנבואת משה רבינו וזה לשון הרמב"לם:{{הערהציטוט|מרכאות=כן|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו גורמים להרחיק את האמונה בביאתו, הן האמונה בכלל תוכן=וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ. אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ. לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר. אֶלָּא '''בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה רַבֵּנוּ'''. שֶׁהֲרֵי '''הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלָיו''' שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל-ג) 'וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ' וְגוֹ' (דברים ל-ד) 'אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם' וְגוֹ' (דברים ל- שכשעובר הקץ שחישב ולפועל לא הגיע, הוא מאבד את האמונהה) 'וֶהֱבִיאֲךָ ה''. וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה הֵם כּוֹלְלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל יְדֵי כָּל הַנְּבִיאִים. אַף בְּפָרָשַׁת בִּלְעָם נֶאֱמַר '''וְשָׁם נִבֵּא בִּשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים'''...אַף '''בְּעָרֵי מִקְלָט''' הוּא אוֹמֵר....{{מקור|נראה שכן הוא הפיאֲבָל בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים אֵין הַדָּבָר צָרִיךְ רְאָיָה '''שֶׁכָּל הַסְּפָרִים מְלֵאִים בְּדָבָר זֶה'' ברש"י על הגמ' ויל"ע}} וכן מאבד את האמונה בביאתו בכל זמן - שמכוון שהגביל לביאתו זמן לא יאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה|פירוש המשניות מקור=משנה תורה לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שםהלכות מלכים פרק א, א - ג.}}

האמונה בביאת המשיח כוללת לא רק את האמונה בביאתו לגאול את עם ישראל מגלותו וישנם פוסקים הלומדים כי אם האמונה במציאותו כמלך מבית דוד שיחזיר המלוכה והמשפטים לישראל וקיום המצוות יהיו בימיו בשלמותם.{{הערה|שם=לקוב[[גאולה]] נלמד מהדיבור הראשון של [[עשרת הדברות]] "אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" - "כך יש לנו להאמין ש חי בלק}} ויתירה מזו שהיא כוללת גם את האמונה במצב העולם לעתיד שיאפשר את קיום המצוות בשלימות שלכן האריך הרמב"ם גם בזה.{{הערה[[הקדוש ברוך הוא|משנה תורה לרמבה']] עתיד לקבץ אותנו ולהושיענו על ידי [[משיח צדקנו]]"ם הלכות מלכים פרק יב}}{{הערה|הדרן על הרמבסמ"ם תשמק מ"ו - לקוטי שיחות חלק כז עמוד 255 וראה בהערה 35 שם ש"לחכות" הוא רק לשלימות התורה אמנם האמונה הוא גם למצב העולםע א'}} .

===יסודה===האמונה ויוצא שהאמונה בביאת המשיח מיוסדת על נבואת הנביאים, (שכל ספריהם מלאים מדבר זה{{הערה|שם=רמ מ יא}}) על נבואת משה רבינו, על עדות התורה וכן היא חלק מ'מצוות' התורה. (מצוות [[ערי מקלט]] ששלימותה תהיה בביאת המשיח). ותוקף זה שביאת המשיח נכתבה ונמסרה בכל אחד מהאופנים אלו הוא משום שתוקף ומעלה בכל אחת מהם, המעלה ב'''נבואת משה''' ובעדות התורה על נבואת הנביאים היא שהתאמתות נבואת הנביאים אצלנו היא על פי האותות והמופתים שעשו{{הערה|משנה תורה לרמב"ם פרק ח מהלכות יסודי התורה}} בשונה מהתורה ו[[משה רבינו]] שנבואתו התאמתה בהחלטיות אצל כל ישראל "שכל ישראל עדים" לנבואתו כשהם עצמם ראו אותו במתן תורה עולה ומדבר עם אלקים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&st=&pgnum=288 לקוטי שיחות חלק יח עמוד 279 הערה 57]}}

אמנם לפי המבארים דברי רבי הלל שלא עלתה על דעתו שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא ב'זכות' ישראל שאבדו זכויותיהם בזמן חזקיהו כמובא לעיל אין כלל ראיה או קושיה מדבריו.{{הערה|שם=אבארבנל}}