שינויים

במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], ויבדלו לחיים: הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}}.

לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] מוכר על ידי שלוחים וכן מארגן מידי שנה 'באנקט'. מרכז זה מתנהל על ידי ר' [[ חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' זלמן אהרן גרוסבאום. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], ישראל דערן, [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']].

עקב סכסוכים בין הרב [[חיים הרבחיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת קרינסקי){{הערה|על טענות דומות, כתב [[הרבי]] ב[[משפט הספרים]]: "'''הקא סלקא דעתך אולי כתב רק לפנים''' [כלומר הסברה, שאולי אדמו"ר ה[[ריי"צ]] כתב שהספרים אינם רכושו הפרטי רק כלפי חוץ כדי שיוכל להוציא את הספרים מרוסיה ר"ל] '''(היינו טפשות והאומר כך זהו חילול השם הכי גדול ועד כדי כך שהאומר כך (במזיד) - צריך להיות ברמ"ח ר"ל'''}} או הם משקפים את דעת הרבי (טענת קוטלרסקי ושם-טוב).