1,220
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
הרה"ח '''שלמה יהודה לייב אליעזרוב''' נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט שברוסיה לאביו הרה"ח [[אליעזר שמעון קזרנובסקי]] ועלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרל"ג]] בערך.
היה אחד מעמודי התוך של הישוב החב"די ב[[חברון]]. יסד וניהל את הישיבה "[[מגן אבות]]" והביא ליסוד הישיבה "[[תורת אמת חברון]]". שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון במשך שנים רבות. היה שד"ר מטעם המוסדות בחברון פעמים מרובות. הביא לקניית [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]], וכמעט אין דבר חשוב שקרה בחברון, וככלל במשך 25 השנים [[תרמ"ט]]-[[תרע"ד]]היוה מן עסקניה הבולטים של חסידי חב"ד בחברון, שהוא לא ובכמעט בכל פעילות ציבורית שהתרחשה בשנים אלו בישוב החבד"י בחברון היה המארגן או מעורב בזה בצורה זו או אחרתשותף פעיל לה.
בארכיון שלו נמצאת תעודת האזרחות שלו משנת תרפ"ו, ושם נמצא בין השאר שטר התנאים שלו "להדא בתולתא כלתא שפירתא ויעלת חן מ' חנה ברכה תי' בת הרב החסיד מו"ה דובער הלוי" - אשכנזי מקאליסק, מיום "ששי בשבת באחד עשר יום לירח סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות וארבעים לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן עה"ק חברון תובב"א".
גם אחרי חתונתו המשיך בלימודו.
הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת [[תרנ"ב]]. זמן קצר לפנ"ז לפני זה עלה לאה"ק הרה"ח [[דובער אפרת]], שנתקבל אח"כ אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו היתה לבחון את הרב שלמה יהודה לייב ולתת לו הודעה וקבלה.
בהמשך נתמנה הרב שלמה יהודה לייב לרבה של חברון. ובהמשך נסע לשליחויות כשד"ר לעיר חברון.
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] - [[קיץ]] [[תרע"ד]] - גורשו מהארץ כל אזרחי רוסיה. הרב שלמה יהודה עזב אז גם הוא את הארץ ונסע כשד"ר לבוכרה - [[סמרקנד]]. שם פתח ישיבה ללמוד עם תלמידיםמקומיים.
לאחר המלחמה חזר לחברון. הישוב החב"די בחברון כבר בטל באותה שעה. הרשיל"א התיישב בקביעות ב[[ירושלים]], שם עזר בחידוש הישיבה "[[תורת אמת]]" בשנת [[תרפ"ב]] ושם עמד בראש "[[כולל חב"ד]]".