פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 88 בתים ,  07:16, 19 באפריל 2013
מ
אין תקציר עריכה
הרב '''יעקב נח שטרסברג''' נולד ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ו]] להוריו הרב שלום ואלטע פערל לישנר (את השם משפחה שטרסברג אימץ לעצמו בשנים מאוחרות יותר), משפחה חשובה וחסידית.
הרב יעקב נח היה דמות חסידית הראויה ללמוד ממנה. ללימוד התורה במחתרת נשאה אותו אמו על כפיים, כיון שנעליו נמכרו בעבור תרופות. כילד ברח מבית היתומים לאחר שמנעו ממנו שמירת מצוות. כתלמיד ישיבה נסע לרבי למרות מכשולים מבית ומחוץ, שם שהה כעשר שנים. הוא היה '[[התקשרות|מקושר]]' מופלא בעודו מתווה לעצמו דרך מיוחדת בקשר עם הרבי. מספרים כי מעולם לא ביקש מהרבי על גשמיות גם כשהיה זקוק לכך. צנוע, איש אמת, ומכניס אורחים גדול.
בבוקר יום שני, י”ג ב[[מנחם י"ג במנחם אב]] [[תשס"ב]], נסתלק הרב יעקב נח שטרסברג ע”ה לבית עולמו כשהוא בן ס”ו 66 שנים.
==תולדות חייו=====ילדותו===
בן ארבע היה כאשר גורש מביתו ומעירו סוניק שעל גדות הנהר סון שחצץ בין פולין לרוסיה. הגרמנים ימ”ש כבשו את העיר וגירשו חלק מהיהודים לרוסיה ובתוכם את משפחת לישנר.
כאשר החלה המלחמה בין גרמניה לרוסיה עזבו בני המשפחה את המקום, ויחד עם גולים אחרים הפליגו באנייה לעיר נובוסיבירסק ומשם הגיעו ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן.
===לימוד תורה במסירות נפש===
בהגיעם לסמרקנד מצאו עיר מליאה פליטים, בשל כך התקשו למצוא מקום להתגורר בו. במשך כמה חודשים חיו תחת כיפת השמיים. בין הפליטים פרצו מחלות מדבקות, ובעקבות כך יעקב נח ואחותו חלו ואושפזו בבית הרפואה.
כבר אז ניכר היה בו ביעקב נח הצעיר לימים כי הוא בעל כישרון וניחן בחריפות רבה.
===תלמיד חריף ובר-הבנה===
בעת מלחמת העולם השנייה איבד הילד יעקב נח רבים מבני משפחתו המורחבת. לאחר המלחמה, בערב חג השבועות תש”ו, מימשו משפחת לישנר את זכותם כאזרחי פולין, וחצו את הגבול דרך לבוב אל פולין ומשם אל מחנה הפליטים בפאקינג שבגרמניה. כאן הצטרף יעקב נח לשורות התלמידים בישיבת “תומכי תמימים” שקמה במקום.
ביום יו”ד בכסלו תש”ט עזבה משפחת לישנר את אדמת אירופה הספוגה בדם קרוביהם, והפליגה אל חופי ארץ הקודש. במשך חודש ימים נמשך המסע וביום י”א בטבת עגנה ספינתם בחוף ימה של חיפה, משם נלקחו אל מחנה העולים בפרדס חנה. במחנה זה שהתה המשפחה כשבועיים ימים, עד אשר הגיעו חסידי חב”ד והביאום סמוך לתחנת הרכבת בלוד כדי להקים את גרעין ההתיישבות החב”דית.
ר’ יעקב נח נכנס ללמוד בישיבת ב[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת חב”ד בתל אביב]], שם שקד על לימוד הנגלה והחסידות עד שהוקמה הישיבה [[תומכי תמימים לוד|בלוד]]. או אז עבר יחד עם קבוצת תמימים ללמוד בישיבה בפרדס.
הר”מים ה[[ר"מ|ר”מים]] וההנהלה לא יכלו להסתיר את התפעלותם מהיקף ידיעותיו והבנתו של הנער, למרות שרוב שנות הלימוד בילדותו נחסכו ממנו.
קרוב לעשר שנים עשה ר’ יעקב נח כתמים ב-‏770. היו אלו השנים הראשונות של נשיאות הרבי, וכל התנהגותו שיקפה הנהגה של חייל הבטל לאדונו במסירות נפש ממש.
זמן קצר לאחר שובו ארצה, נשא את רעייתו מרת שולמית תבלחט”א, בת המשפיע הרב [[יהושע מרדכי ליפקין ]] ע”ה.
התקשרותו לרבי הייתה באופן מיוחד. תמיד הקפיד לקיים את דברי הרבי כלשונם. אל הרבי היה נוסע כמעט מידי שנה. שנה אחת חזר מ-‏770 ואיתו מסגרת של חלון... לשאלת בני משפחתו סיפר כי מצא את החלון בחצר 770. התברר כי היה זה חלון לא תקין בזאל הגדול שהוחלף ונזרק החוצה. ר’ יעקב נח מפאת גודל חביבותו למקום משכנו של נשיא הדור, הרגיש זכות לקחת את החלון לביתו בירושלים.