שינויים

בילדותו למד ב'[[חדר]]' שבעיירה. אחיו זכו ללמוד למדו בישיבת [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאוויטש]], אולם ר' חיים עצמו בגלל המצב נאלץ לסייע בפרנסת המשפחה בשל מצבה הכלכלי הקשה נאלץ להטות שכם בעול פרנסת המשפחה, ועקב זה עקב כך נבצר ממנו ללמוד בליובאוויטש. למרות זאת זכה לבקר פעמיים בעיירה ליובאוויטש, בשנת [[תרע"ד]]-[[תרע"ה]], אך לדאבונו הרבי הרש"ב לא שהה באותה עת בליובאוויטש.

ר' חיים ביקר פעמיים בעיירה ליובאוויטש, בשנת [[תרע"ד]]-[[תרע"ה]], אך לדאבונו הרבי הרש"ב לא שהה באותה עת בליובאוויטש. במהלך השנים למד את עבודת מקצוע ה'אגרונום{{מונחון|אגרונומיה|תורת החקלאות}}' ובעבודה זו ראה הצלחה גדולה גם במובן הכלכלי, אלא שבגלל השמירה הקפדתו על שמירת ה[[שבת]] פיטרו , פוטר אותו מעבודתו מידי כמה חודשים, עד אשר הצליח למצוא עבודה דומה חדשה. בתקופה זו מונה לחבר מן המנין ב'[[תפארת בחורים]]' וקבע עיתים לתורה בכל עת מצוא.

בשנת [[תר"צ]] התגורר ר' חיים ב[[מוסקבה]] ובין . החסידים שם במקום נהגו לומר ש: "יש כאן אחד שמתפלל עם המוח - הרב [[פרץ מוצ'קין]] ואחד שמתפלל עם הלב - ר' חיים".

במשך הזמן היגר ל[[אוזבקיסטן]], בעקבות השמועה ששם קל יותר להקפיד על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] ללא רדיפות אנשי ה[[יבסקציה]]. בתקופת המלחמה מלחמת העולם השניה, היגר ל[[טשקנט]] וברבות הימים, כאשר רבים מאנ"ש החלו להגר לטשקנט בכדי לברוח מזירת המלחמה, שימש ביתו של ר' חיים כתחנה ראשונה למאות משפחות [[אנ"ש]] שהשתכנו בביתו במשך שבועות שלימים ימים רבים תוך שהוא דואג להם לכל מחסורם. מאותה תקופה נודע ר' חיים בכינויו הידוע - 'ר' חיים טשקנטר'.

באחת הנסיעות מנסיעותיו לצורך עבודתו , נעצרה הרכבת בצב[[צי'ילי ושם אלי]], שם פגש ר' חיים לראשונה את [[ר' לויק]] (שהמתין לבואה של [[הרבנית חנה]]) ושוחחו והם שוחחו כרבע שעה עד לנסיעת הרכבת, . ר' לויק ביקש שידווח לאנ"ש שבטשקנט על מצבו (לימים סיפר על פגישה זו ב[[יחידות]] ל[[רבי מלך המשיח]]).

בתקופה זו נישא שוב בשנית למרת חנה לבית זסלאווסקי, ולאחר חתונתו היגר ל[[סמרקנד]]. גם בעיר זו ביתו היה פתוח לרווחה לתלמידי הישיבה שלנו בביתו ודאג לכל מחסורם.

לאחר המלחמה יצא ב[[יציאת לבוב]] המפורסמת והיגר ל[[צרפת]]. כאשר הגיעו לצרפת החלו החל להתעסק בבניית [[מקוה טהרה]]. לאנלחסידי חב"ש שם ד במקום לא היה היתה עדיין פרנסה מסודרת וחיו ומרביתם חיו מקצבת הג'וינט. למרות זאתהדחק, ובשל חשיבות העניין, ערכו נערכה מגבית בקרב אנ"ש וכל אחד תרם סכום מסויים לצורך הבנייה, אולם, ר' חיים הגדיל לעשות ותרם את כל סכום הקצבה שקיבל לחודש ימים... ואכן  ר' חיים עצמו, דייק ונזהר מאוד בהליכה למקוה מדי יום. באחד מימי החורף הקרים בצרפת קפאו מי המקוה, אולם ר' חיים לא ויתר ושילם לאחד היהודים עבור שבירת שכבת הקרח וירד לטבול. עד השבועות האחרונים בחייו נזהר בהליכה למקוה, גם כאשר ההליכה כבר קשתה עליו.

בשנים המאוחרות בשנותיו האחרונות, היגר ל[[ארצות הברית]] והתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל[[770]].