שינויים

כשהאברך שב לביתו לבוברויסק, לא הרהיב עוז בנפשו ללכת לביתו של רבי הלל, שהיה [[רב]] העיר, והיה מפורסם ב[[חסיד]]ותו ובצדקותו, רק כדי ללמד אותו את הניגון. לא ארכו הימים והאברך הזדמן לסעודת [[ברית מילה]] של אחד החסידים. גם רבי הלל היה שם והיסב בראש השולחן. האברך הזה ישב מרחוק, יחד עם חבריו האברכים הצעירים, והם התחילו לנגן ניגונים חסידיים. בתוך כך נזכר אותו אברך בניגון שלימד אותו ר’ פסח ממלסטובקה וסיפר לחבריו על כל המאורע. האברכים שישבו לידו הודיעו מיד לר’ הלל שיש פה אברך שהגיע מ[[ליובאוויטש]] ויש לו שליחות אליו מאת ר’ פסח. רבי הלל הורה לו שיתקרב אליו וינגן את הניגון לפניו, וכך הוא עשה. כשסיים האברך לנגן את הניגון, אמר רבי הלל: {{ציטוטון|דער ניגון איז געמרכט מיט קאפ}} [=הניגון הזה עשוי עם ראש].

רבי הלל התחיל לחשוב מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של רבי הלל היה שאת שלושת הניגונים שהיה מנגן בסיום [[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]], היה מנגן אחר כך בבואו לליובאוויטש, לפני אמירת [[דא"ח]] של כ”ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ומאחר שזה כבר היה לאחר [[חג הסוכות]], וכבר היו לו שלושה ניגונים מוכנים, היה במבוכה ולא ידע מה לעשות עם הניגון הזה. ואמר ר’ הלל: {{ציטוטון|את הניגון הראשון כבר אי אפשר לשנות. לנגן את הניגון החדש בתור ניגון שני - אין זה מכבודו של ר’ פסח’קע. ולכן, ננגן זאת בתור הניגון השלישי, שמנגנים לפני אמירת החסידות}}{{הערה| החסיד ר’ מיכאל דבורקין, ששמע מהרב דוב-וואלף מיקטרינוסלב}}.