ליל הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת תווים בלתי נראים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
קיום מצוות אלו נעשים על פי תקנת חז"ל בסדר מיוחד המפורטת באריכות בפרק האחרון ב[[מסכת פסחים]] ובזמן הזה על פי המבואר בשולחן ערוך, על שם סדר זה מכונה לילה זה בשם "ליל הסדר". | קיום מצוות אלו נעשים על פי תקנת חז"ל בסדר מיוחד המפורטת באריכות בפרק האחרון ב[[מסכת פסחים]] ובזמן הזה על פי המבואר בשולחן ערוך, על שם סדר זה מכונה לילה זה בשם "ליל הסדר". | ||
==ההכנות לליל הסדר== | ==ההכנות לליל הסדר== | ||
מנהג בית הרב, הוא להתחיל את הסדר הראשון מיד אחרי תפילת ערבית, בשביל התינוקות שלא יישנו, ושלא להאריך בו, וכדי לאכול האפיקומן קודם חצות הלילה. אולם בסדר השני, היו עורכים אותו בשעה מאוחרת בלילה והאדמו"ר היה מאריך בביאור ההגדה ובעניני תורה והתעוררות לעבודת השם. אין נוהגים ללבוש קיטל (חלוק לבן) לסדר. וכן אין מקפידים לאיזה רוח - כיוון, יהיה מקום מושבו. | מנהג בית הרב, הוא להתחיל את הסדר הראשון מיד אחרי תפילת ערבית, בשביל התינוקות שלא יישנו, ושלא להאריך בו, וכדי לאכול האפיקומן קודם חצות הלילה. אולם בסדר השני, היו עורכים אותו בשעה מאוחרת בלילה והאדמו"ר היה מאריך בביאור ההגדה ובעניני תורה והתעוררות לעבודת השם. אין נוהגים ללבוש קיטל (חלוק לבן) לסדר. וכן אין מקפידים לאיזה רוח - כיוון, יהיה מקום מושבו. | ||
על שולחן ה"סדר" אצל הרבי, היין היה בתוך קנקני [[כסף (מתכת)|כסף]] (ו[[הרבי]] עצמו השתמש בבקבוק זכוכית עטוף בשקית נייר שעמד לידו). אך לא היו על השולחן כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] לנוי או סתם "כלים נאים" שאינם לצורך הסעודה [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר לכלתו [[הרבנית רבקה]] (אשת [[אדמו"ר מהר"ש]]), שבפסח צריך להניח על השולחן את כל כלי ה[[כסף (מתכת)|כסף]] וה[[זהב]] שבבית, זכר לרכוש הגדול שהיה ביציאת מצרים. | על שולחן ה"סדר" אצל הרבי, היין היה בתוך קנקני [[כסף (מתכת)|כסף]] (ו[[הרבי]] עצמו השתמש בבקבוק זכוכית עטוף בשקית נייר שעמד לידו). אך לא היו על השולחן כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] לנוי או סתם "כלים נאים" שאינם לצורך הסעודה [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר לכלתו [[הרבנית רבקה]] (אשת [[אדמו"ר מהר"ש]]), שבפסח צריך להניח על השולחן את כל כלי ה[[כסף (מתכת)|כסף]] וה[[זהב]] שבבית, זכר לרכוש הגדול שהיה ביציאת מצרים. | ||
בליל פסח, לפני עשית הסדר, מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים. כדי שיראו שינוי וישאלו "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות", ומקיימים בזה גם מצוה מהתורה של שמחת יום טוב. ומטעם זה צריך לקנות ביום טוב [[בגד | בליל פסח, לפני עשית הסדר, מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים. כדי שיראו שינוי וישאלו "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות", ומקיימים בזה גם מצוה מהתורה של שמחת יום טוב. ומטעם זה צריך לקנות ביום טוב [[בגד]]ים ותכשיטים לנשים כפי ממונו. | ||
כאשר הרבי ערך את הסדר בביתו של [[הרבי מוהריי"צ]], עמדה על השולחן קערת ה[[כסף (מתכת)|כסף]] של [[אדמו"ר הזקן]]. | כאשר הרבי ערך את הסדר בביתו של [[הרבי מוהריי"צ]], עמדה על השולחן קערת ה[[כסף (מתכת)|כסף]] של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
[[קובץ:קערה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיסוי למצות לפי מנהג חב"ד]] | [[קובץ:קערה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיסוי למצות לפי מנהג חב"ד]] | ||
את הקערה נוהגים לסדר, בעת שחוזרים מבית הכנסת.[[הרבי]] | את הקערה נוהגים לסדר, בעת שחוזרים מבית הכנסת. [[הרבי]] סידר את הקערה כשהוא עומד, ולפני שביצע פעולה בסידור הקערה, היה קורא (בלחש) את המילים הקשורות באותה פעולה ואחר כך מבצע זאת. לדוגמה, תחילה אומר את המילים "הזרוע מימין" ואחר כך מניח את הזרוע וכו'. | ||
מקפידים גם שתהא "קערה", לכל מי שהוא מעל גיל בר מצווה , כמו כן | מקפידים גם שתהא "קערה", לכל מי שהוא מעל גיל בר מצווה, כמו כן יפה להשים קערה גם עבור הקטנים משום חינוך. אצל [[הרבי]] גם במשך כל זמן הסדר נמצא כוסו לימין הקערה. | ||
בבית הרב היו מסדרים המצות על מפה ולא על קערה (אולי רק על שולחן האדמו"ר יש לעשות כן), מלבד האדמו"ר המסדר המצות על טס של כסף. | בבית הרב היו מסדרים המצות על מפה ולא על קערה (אולי רק על שולחן האדמו"ר יש לעשות כן), מלבד האדמו"ר המסדר המצות על טס של כסף. | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
*'''[[מרור]]:''' לזכר המרור שהיה ב[[קרבן הפסח]], ולוקחים חסה (וצריך שתהיה נקייה מחרקים) ו{{מונחון|תמכא|חריין}}{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' תעג ס"ל.}}, [[הרבי]] לא היה אוכל את "הקלחים" של החסה. | *'''[[מרור]]:''' לזכר המרור שהיה ב[[קרבן הפסח]], ולוקחים חסה (וצריך שתהיה נקייה מחרקים) ו{{מונחון|תמכא|חריין}}{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' תעג ס"ל.}}, [[הרבי]] לא היה אוכל את "הקלחים" של החסה. | ||
*'''חרוסת:''' זכר לטיט, ונוהגים לקחת תפוחים ואגסים ואגוזים, וצריך שיהיה בו חמיצות, ולאחר מכן שופכים לתוכו [[יין]] אדום (זכר למכת דם), [[הרבי]] היה שופך את היין האדום רק לפני אכילת ה[[מרור]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ"ו ח"ג עמ' 181. ספר המנהגים}}. | *'''חרוסת:''' זכר לטיט, ונוהגים לקחת תפוחים ואגסים ואגוזים, וצריך שיהיה בו חמיצות, ולאחר מכן שופכים לתוכו [[יין]] אדום (זכר למכת דם), [[הרבי]] היה שופך את היין האדום רק לפני אכילת ה[[מרור]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ"ו ח"ג עמ' 181. ספר המנהגים}}. | ||
*'''כרפס''' - ר"ת ס' - פרך , כלומר ששישים ריבוא ישראל עבדו עבודת פרך{{הערה|אבודרהם, מהרי"ל – 'ליקוטי טעמים ומנהגים' לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו}}, ולוקחים [[בצל]] לכרפס, ב[[רשימות אדמו"ר שליט"א]] מובא שהיו לוקחים בצל אולם בגלל חלישות הדורות היו לוקחים תפוח אדמה במקום, אולם [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה מרוצה מכך{{הערה|רשימות' חוב' צ (יומן ניסן תרצ"ה, וורשא) עמ' 14}}. | *'''כרפס''' - ר"ת ס' - פרך, כלומר ששישים ריבוא ישראל עבדו עבודת פרך{{הערה|אבודרהם, מהרי"ל – 'ליקוטי טעמים ומנהגים' לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו}}, ולוקחים [[בצל]] לכרפס, ב[[רשימות אדמו"ר שליט"א]] מובא שהיו לוקחים בצל אולם בגלל חלישות הדורות היו לוקחים תפוח אדמה במקום, אולם [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה מרוצה מכך{{הערה|רשימות' חוב' צ (יומן ניסן תרצ"ה, וורשא) עמ' 14}}. | ||
===סידור הקערה=== | ===סידור הקערה=== | ||
מנהג חב"ד בסידור הקערה הוא ע"פ מנהג ה[[אריז"ל]] שבה הקערה מסודרת בסדר הרומז לעשר ספירות : את שלוש המצות שמים למעלה, והם כנגד הספירות [[חכמה בינה ודעת]], מצד ימין למעלה שמים את הזרוע שהוא כנגד ה[[חסד]], ומצד שמאל הביצה שהיא כנגד ה[[גבורה]], באמצע שמים את המרור שהוא כנגד ה[[תפארת]], מתחתם בצד ימין שמים את החרוסת כנגד ספירת [[נצח]] ומצד שמאל כרפס שהוא כנגד ספירת [[הוד]] ולמטה באמצע מרור נוסף שהוא כנגד ספירת ה[[יסוד]], והקערה היא כנגד ספירת ה[[מלכות]]{{הערה| כה"ח תעג, נח}}, | מנהג חב"ד בסידור הקערה הוא ע"פ מנהג ה[[אריז"ל]] שבה הקערה מסודרת בסדר הרומז לעשר ספירות : את שלוש המצות שמים למעלה, והם כנגד הספירות [[חכמה בינה ודעת]], מצד ימין למעלה שמים את הזרוע שהוא כנגד ה[[חסד]], ומצד שמאל הביצה שהיא כנגד ה[[גבורה]], באמצע שמים את המרור שהוא כנגד ה[[תפארת]], מתחתם בצד ימין שמים את החרוסת כנגד ספירת [[נצח]] ומצד שמאל כרפס שהוא כנגד ספירת [[הוד]] ולמטה באמצע מרור נוסף שהוא כנגד ספירת ה[[יסוד]], והקערה היא כנגד ספירת ה[[מלכות]]{{הערה| כה"ח תעג, נח}}, | ||
}}. | }}. | ||
==סימני הסדר== | ==סימני הסדר== | ||
===קדש=== | ===קדש=== | ||
ליל הסדר נפתח ב[[קידוש]],שבו כל אחד מהמסובים מקדש בעצמו{{הערה|כולל הנשים ש"אף הן ביו באותו הנס"}}, | ליל הסדר נפתח ב[[קידוש]], שבו כל אחד מהמסובים מקדש בעצמו{{הערה|כולל הנשים ש"אף הן ביו באותו הנס"}}, היות שהוא הכוס הראשונה מ[[ארבע כוסות|ארבע הכוסות]] שיש לשתות בלילה זה, וכמו כן יש לשתות בהסבה ואין לברך לאחר השתייה ברכה אחרונה. כבכל חג, יש להוסיף את ברכת '[[שהחיינו]]' בעת הקידוש, אולם מי ששכח לברך יצא ידי חובה.{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, תעג, ב.}}. | ||
בליל הסדר גם מצווה לחזר אחר יין אדום{{הערה| לפי שיש בו זכר לדם הנשפך על ידי פרעה בשוחטו את ילדי בני ישראל.}},ומצוה מן המובחר לקחת יין משובח, שאינו מבושל ושאין בו תערובת כלל.[[רבותינו נשיאנו]] נהגו לקחת גביע ללא רגל, כמו כן יש להדר ולקחת כוס מכסף, בשולחן ערוך נכתב שטוב לתת למישהו אחר לשפוך כדרך חרות אולם רבותינו נשיאנו לא נהגו כך. | בליל הסדר גם מצווה לחזר אחר יין אדום{{הערה| לפי שיש בו זכר לדם הנשפך על ידי פרעה בשוחטו את ילדי בני ישראל.}},ומצוה מן המובחר לקחת יין משובח, שאינו מבושל ושאין בו תערובת כלל. [[רבותינו נשיאנו]] נהגו לקחת גביע ללא רגל, כמו כן יש להדר ולקחת כוס מכסף, בשולחן ערוך נכתב שטוב לתת למישהו אחר לשפוך כדרך חרות אולם רבותינו נשיאנו לא נהגו כך. | ||
כשחל יום טוב להיות במוצאי שבת עורכים את הקידוש לפי סדר הברכות אשר סימנם "יקנה"ז": יין: (ברכת הגפן), קידוש (ברכת אשר בחר בנו), נר (ברכת בורא מאורי האש - מסתכלים בנרות שעל השולחן, ואין מזיזים אותם ממקומם, וללא הבטה בציפרניים ובכפות הידיים. אין מברכים על הבשמים), הבדלה (ברכת המבדיל בין קודש לקודש), זמן (ברכת שהחיינו). אשה ובת שבירכו "שהחיינו" בהדלקת הנרות, גם אם הן מקדשות בעצמן, לא יברכוה עתה. | כשחל יום טוב להיות במוצאי שבת עורכים את הקידוש לפי סדר הברכות אשר סימנם "יקנה"ז": יין: (ברכת הגפן), קידוש (ברכת אשר בחר בנו), נר (ברכת בורא מאורי האש - מסתכלים בנרות שעל השולחן, ואין מזיזים אותם ממקומם, וללא הבטה בציפרניים ובכפות הידיים. אין מברכים על הבשמים), הבדלה (ברכת המבדיל בין קודש לקודש), זמן (ברכת שהחיינו). אשה ובת שבירכו "שהחיינו" בהדלקת הנרות, גם אם הן מקדשות בעצמן, לא יברכוה עתה. | ||
===ורחץ=== | ===ורחץ=== | ||
לאחר הקידוש יש לאכול "כרפס", ומכיוון שהוא ירק הטבול במשקה, וחכמים תיקנו שיש ליטול ידיים אם אוכל מאכל שטבול במשקה, נוטלים לפני אכילתו, אולם ללא ברכה{{הערה| יש מפרשים האומרים, כי גם נטילת הידים לפני אכילת הכרפס נועדה להתמיה את התינוקות}},כשנוטלים אוחזים את הכלי ביד ימין וממלאים בו מים, אחר כך מעבירים אותו ליד שמאל ושופכים שלוש פעמים על יד ימין, לאחר מכן מחזירים אותו שוב ליד ימין ושופכים שלוש פעמים על יד שמאל, ומנגבים היטיב את הידים. | לאחר הקידוש יש לאכול "כרפס", ומכיוון שהוא ירק הטבול במשקה, וחכמים תיקנו שיש ליטול ידיים אם אוכל מאכל שטבול במשקה, נוטלים לפני אכילתו, אולם ללא ברכה{{הערה| יש מפרשים האומרים, כי גם נטילת הידים לפני אכילת הכרפס נועדה להתמיה את התינוקות}},כשנוטלים אוחזים את הכלי ביד ימין וממלאים בו מים, אחר כך מעבירים אותו ליד שמאל ושופכים שלוש פעמים על יד ימין, לאחר מכן מחזירים אותו שוב ליד ימין ושופכים שלוש פעמים על יד שמאל, ומנגבים היטיב את הידים. | ||
הרבי לא היה נוטל ידיו על ידי אחר וכן לא היו מביאים אליו את המים, אלא היה קם ממקומו ונוטל ידיו במטבח הסמוך לחדר שבו היו מסובין. | הרבי לא היה נוטל ידיו על ידי אחר וכן לא היו מביאים אליו את המים, אלא היה קם ממקומו ונוטל ידיו במטבח הסמוך לחדר שבו היו מסובין. | ||
| שורה 63: | שורה 64: | ||
|תוכן={{ציטוטון|מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות - וואס איז אנדערש די נאכט פון פסח פון אלע נעכט פון א גאנץ יאהר? {{ש}} א) די ערשטע קשיא איז (ובלשון הקודש: הקושיה הראשונה היא): שבכל הלילות אין אנו מטבילין, אפילו פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים - אלע נעכט פון א גאנץ יאר טונקען מיר ניט איין אפילו איין מאל, אבער די נאכט פון פסח טונקען מיר איין צוויי מאל, איין מאל כרפס אין זאלץ וואסער, דעם צווייטן מאל, מרור אין חרוסת. {{ש}} ב) די צווייטע קשיא איז (ובלשון הקודש: הקושיה השניה היא): שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה, הלילה הזה כולו מצה - אלע נעכט פון א גאנץ יאר עסען מיר חמץ אדער מצה, אבער די נאכט פון פסח עסען מיר נאר מצה. {{ש}} ג) די דריטע קשיא איז (ובלשון הקודש: הקושיה השלישית היא): שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות, הלילה הזה מרור - אלע נעכט פון א גאנץ יאר עסען מיר אלערלי גרינסן, אבער די נאכט פון פסח עסען מיר ביטערע גרינסן. {{ש}} ד) די פערטע קשיא איז (ובלשון הקודש: הקושיה הרביעית היא): שבכל הלילות אנו אוכלים, בין יושבין ובין מסובין, הלילה הזה כולנו מסובין - אלע נעכט פון א גאנץ יאר עסען מיר סיי זיצענדיקערהייט און סיי אנגעלענטערהייט, אבער די נאכט פון פסח עסען מיר אלע אנגעלענטערהייט.}} | |תוכן={{ציטוטון|מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות - וואס איז אנדערש די נאכט פון פסח פון אלע נעכט פון א גאנץ יאהר? {{ש}} א) די ערשטע קשיא איז (ובלשון הקודש: הקושיה הראשונה היא): שבכל הלילות אין אנו מטבילין, אפילו פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים - אלע נעכט פון א גאנץ יאר טונקען מיר ניט איין אפילו איין מאל, אבער די נאכט פון פסח טונקען מיר איין צוויי מאל, איין מאל כרפס אין זאלץ וואסער, דעם צווייטן מאל, מרור אין חרוסת. {{ש}} ב) די צווייטע קשיא איז (ובלשון הקודש: הקושיה השניה היא): שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה, הלילה הזה כולו מצה - אלע נעכט פון א גאנץ יאר עסען מיר חמץ אדער מצה, אבער די נאכט פון פסח עסען מיר נאר מצה. {{ש}} ג) די דריטע קשיא איז (ובלשון הקודש: הקושיה השלישית היא): שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות, הלילה הזה מרור - אלע נעכט פון א גאנץ יאר עסען מיר אלערלי גרינסן, אבער די נאכט פון פסח עסען מיר ביטערע גרינסן. {{ש}} ד) די פערטע קשיא איז (ובלשון הקודש: הקושיה הרביעית היא): שבכל הלילות אנו אוכלים, בין יושבין ובין מסובין, הלילה הזה כולנו מסובין - אלע נעכט פון א גאנץ יאר עסען מיר סיי זיצענדיקערהייט און סיי אנגעלענטערהייט, אבער די נאכט פון פסח עסען מיר אלע אנגעלענטערהייט.}} | ||
ויש מסיימים: {{ציטוטון|טאטע איך האב בא דיר געפרעגט פיר קשיות, יעצט גיב מיר א תירוץ}}. | ויש מסיימים: {{ציטוטון|טאטע איך האב בא דיר געפרעגט פיר קשיות, יעצט גיב מיר א תירוץ}}. | ||
}} | }} | ||
לפני אמירת "מה נשתנה" יש צורך לסלק את הקערה ולמלאות מחדש עוד כוס וזאת כדי להתמיה את התינוקות, ושואלים בשפה המדוברת{{הערה|בבית רבנו שאלו באידיש, וגם המדברים בלשון הקודש מפרטים ומפרשים השאלות על פי המפורט בהגדה של הרבי (כדלהלן שם)}}. והראשון ששואל הוא הקטן שבבנים. אם אין בן, הבת שואלת. ואם אין ילדים, אשתו שואלת. ואם אין לו אשה, הוא שואל את עצמו. אצל [[אדמו"ר הזקן]] היו הבנים והנכדים שואלים את ארבע הקושיות. אצל אדמו"ר מהר"ש היה נוהג שכל אחד מהבנים היה שואל "מה נשתנה", ולאחת הגירסאות בסיפור זה - גם הבנות היו שואלות "מה נשתנה". | לפני אמירת "מה נשתנה" יש צורך לסלק את הקערה ולמלאות מחדש עוד כוס וזאת כדי להתמיה את התינוקות, ושואלים בשפה המדוברת{{הערה|בבית רבנו שאלו באידיש, וגם המדברים בלשון הקודש מפרטים ומפרשים השאלות על פי המפורט בהגדה של הרבי (כדלהלן שם)}}. והראשון ששואל הוא הקטן שבבנים. אם אין בן, הבת שואלת. ואם אין ילדים, אשתו שואלת. ואם אין לו אשה, הוא שואל את עצמו. אצל [[אדמו"ר הזקן]] היו הבנים והנכדים שואלים את ארבע הקושיות. אצל אדמו"ר מהר"ש היה נוהג שכל אחד מהבנים היה שואל "מה נשתנה", ולאחת הגירסאות בסיפור זה - גם הבנות היו שואלות "מה נשתנה". | ||
מנהגנו אשר השואל את ארבע הקושיות מקדים לאמירתו מה נשתנה: | מנהגנו אשר השואל את ארבע הקושיות מקדים לאמירתו מה נשתנה: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=טאטע איך וועל בא דיר פרעגען פיר קשיות (ובלשון הקודש: אבא, אשאלך ארבע קושיות).}} | |||
גם מי שאין לו אב שואל בנוסח: "אבא, אשאלך ארבע קושיות"{{הערה|כי יש חיוב לכבד אביו לא רק בחייו אלא גם במותו.}}. גם הגדולים שואלים השאלות (לאחר שאלת הקטנים), ובנוסח הנ"ל{{הערה|לאחר שהבנים והנכדים שאלו "מה נשתנה", נהגו אדמו"רי חב"ד לחזור ולשאול בעצמם את הקושיות בנוסח הנ"ל.}}. לפני כל קושיא מדגיש השואל את מספרה: "הקושיא הראשונה היא", "הקושיא השניה היא" וכו'. סדר הקושיות: מטבילין, מצה, מרור, מסובין. "הלילה הזה - מרור", אינו אומר "כולו מרור", מפני שאוכלים שאר ירקות בטיבול ראשון. | גם מי שאין לו אב שואל בנוסח: "אבא, אשאלך ארבע קושיות"{{הערה|כי יש חיוב לכבד אביו לא רק בחייו אלא גם במותו.}}. גם הגדולים שואלים השאלות (לאחר שאלת הקטנים), ובנוסח הנ"ל{{הערה|לאחר שהבנים והנכדים שאלו "מה נשתנה", נהגו אדמו"רי חב"ד לחזור ולשאול בעצמם את הקושיות בנוסח הנ"ל.}}. לפני כל קושיא מדגיש השואל את מספרה: "הקושיא הראשונה היא", "הקושיא השניה היא" וכו'. סדר הקושיות: מטבילין, מצה, מרור, מסובין. "הלילה הזה - מרור", אינו אומר "כולו מרור", מפני שאוכלים שאר ירקות בטיבול ראשון. | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
בעת ששופכים יש לכוון {{ציטוטון|שהכוס הוא סוד המלכות, ושופך מהיין שבתוכו - סוף האף והזעם שבה - על ידי כח הבינה לתוך כלי שבור, סוד הקליפה שנקראת ארור.}} על פי דברי הרבי, כוונות אלו שייכות לרבים, ולכן הכניסם אדמו"ר הזקן לסידורו. היין הנשאר בכוס לאחר ששפך ממנו נעשה "סוד יין המשמח", ולכן לא ישפכנו, אלא יוסיף עליו יין למלא את הכוס. | בעת ששופכים יש לכוון {{ציטוטון|שהכוס הוא סוד המלכות, ושופך מהיין שבתוכו - סוף האף והזעם שבה - על ידי כח הבינה לתוך כלי שבור, סוד הקליפה שנקראת ארור.}} על פי דברי הרבי, כוונות אלו שייכות לרבים, ולכן הכניסם אדמו"ר הזקן לסידורו. היין הנשאר בכוס לאחר ששפך ממנו נעשה "סוד יין המשמח", ולכן לא ישפכנו, אלא יוסיף עליו יין למלא את הכוס. | ||
אין להפסיק באמירת "דיינו", ובקטע "רבן שמעון בן גמליאל" באמירת התיבות "מצה ומרור" - היה הרבי מביט על המינים שבקערה. באמירת התיבות "פסח שהיו" לא הביט אדמו"ר הריי"צ על הזרוע. באמירת "מצה זו שאנו אוכלים" - המנהג הטא | אין להפסיק באמירת "דיינו", ובקטע "רבן שמעון בן גמליאל" באמירת התיבות "מצה ומרור" - היה הרבי מביט על המינים שבקערה. באמירת התיבות "פסח שהיו" לא הביט אדמו"ר הריי"צ על הזרוע. באמירת "מצה זו שאנו אוכלים" - המנהג הטא לאחוז המצה השנייה והשלישית [האמצעית והתחתונה] (על ידי המפה שעליהם) עד "על שום" השני. ובאמירת "מרור זה שאנו אוכלים" - המנהג הוא להניח שתי ידיו על המרור והכורך עד "על שום" השני (באמירת "מרור זה" - היה הרבי אוחז במרור ביד ימין ובחזרת ביד שמאל). באמירת "לפיכך אנחנו חייבים להודות" -יש לכסות את המצות ולהגבי' את הכוס, ואוחזו עד שמסיים ונאמר לפניו הללוי'. ואחר כך מעמידו על השולחן לשני פרקי ההלל, "הללויה הללו" ו"בצאת ישראל", וחוזר ומגבי' את הכוס לברכת "אשר גאלנו", מתחלת הברכה ועד סופה (שנאמרת בישיבה, דרך חירות). | ||
מברך "בורא פרי הגפן" בישיבה, ושותה את הכוס כולו ובבת אחת בהסיבה. | מברך "בורא פרי הגפן" בישיבה, ושותה את הכוס כולו ובבת אחת בהסיבה. | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
לאחר נטילת הידיים לוקחים את שני המצות (העליונה והתחתונה) ומברכים עליהם "המוציא", הרבי היה לוקח את שלושת המצות ומברך עליהם ולאחר שומט את האמצעי ואוכל את השניים. | לאחר נטילת הידיים לוקחים את שני המצות (העליונה והתחתונה) ומברכים עליהם "המוציא", הרבי היה לוקח את שלושת המצות ומברך עליהם ולאחר שומט את האמצעי ואוכל את השניים. | ||
===מצה=== | ===מצה=== | ||
לאחר ברכת "המוציא", הוא מברך ברכת "מצה " שהיא:{{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על אכילת מצה}}, ונוטל [[כזית]] מהמצה העליונה והתחתונה ואוכל{{הערה| המקובל הוא, ששיעור "כזית" במצה הוא 27 גרם, כשליש מצת יד. יש מקום לומר, שהואיל ושיעור "כזית" הוא מידת נפח, הרי 27 סמ"ק, במצת יד (בלי דחיסה) אינו יותר מ- | לאחר ברכת "המוציא", הוא מברך ברכת "מצה " שהיא:{{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על אכילת מצה}}, ונוטל [[כזית]] מהמצה העליונה והתחתונה ואוכל{{הערה| המקובל הוא, ששיעור "כזית" במצה הוא 27 גרם, כשליש מצת יד. יש מקום לומר, שהואיל ושיעור "כזית" הוא מידת נפח, הרי 27 סמ"ק, במצת יד (בלי דחיסה) אינו יותר מ-11 גרם, כשביעית מצת-יד בינונית. במקום הצורך יש לסמוך על זה, ובוודאי ב"זיתים" שמדרבנן שאחרי הכזית הראשון], את המצות שוברים לפרוסות קטנות בהיותן מכוסות (כיון שאכילת מצה צריך להיות בכזית, ויש אומרים שזהו ממצה הא' (העליונה), ויש אומרים שזהו ממצה הב' (האמצעית), ולצאת ידי חובת שניהם לוקחים שני כזיתים)}}, בשעת הברכה יש לכוון גם על ה"כורך" ועל ה"אפיקומן". | ||
אין לטבול את המצה במלח משום חביבות המצווה,ויש לאכול כל כזית בנפרד, הרבי אומנם היה אוכל את שני המצות יחד, יש לאכול את המצה בזמן של "אכילת פרס"{{הערה| שיעור זמן אכילת פרס לכתחילה הוא ארבע דקות}}, אולם אין לאכול "אכילה גסה" ובדיעבד מותר לשהות מעט{{הערה| ועל כל פנים לא יותר משש דקות}}. | אין לטבול את המצה במלח משום חביבות המצווה, ויש לאכול כל כזית בנפרד, הרבי אומנם היה אוכל את שני המצות יחד, יש לאכול את המצה בזמן של "אכילת פרס"{{הערה| שיעור זמן אכילת פרס לכתחילה הוא ארבע דקות}}, אולם אין לאכול "אכילה גסה" ובדיעבד מותר לשהות מעט{{הערה| ועל כל פנים לא יותר משש דקות}}. | ||
המנהג הוא גם שכל בני הבית יברכו ויאכלו את המצה{{הערה| ידי חובת "לחם משנה" יוצאים על ידי ראש המשפחה, אך כל אחד ואחד מברך את הברכות לעצמו, לאחר שמקבל את המצה מבעל הבית}}. | המנהג הוא גם שכל בני הבית יברכו ויאכלו את המצה{{הערה| ידי חובת "לחם משנה" יוצאים על ידי ראש המשפחה, אך כל אחד ואחד מברך את הברכות לעצמו, לאחר שמקבל את המצה מבעל הבית}}. | ||
| שורה 111: | שורה 111: | ||
===כורך=== | ===כורך=== | ||
לוקחים שני כזית מצות מהתחתונה ושמים בפנים "מרור", וטובלים את המרור בחרוסת ואומרים:{{ציטוטון|זכר למקדש כהלל. כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים, היה כורך פסח, מצה ומרור ואוכלן ביחד. לקיים מה שנאמר: "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ"}} ואוכלים בזמן של "אכילת פרס" בהסבה ואין להפסיק בדיבור, הסיבה שעושים כן היא | לוקחים שני כזית מצות מהתחתונה ושמים בפנים "מרור", וטובלים את המרור בחרוסת ואומרים:{{ציטוטון|זכר למקדש כהלל. כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים, היה כורך פסח, מצה ומרור ואוכלן ביחד. לקיים מה שנאמר: "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ"}} ואוכלים בזמן של "אכילת פרס" בהסבה ואין להפסיק בדיבור, הסיבה שעושים כן היא משום שכך הלל עשה ומכיוון שלא נקבע הלכה ברורה עושים כמוהו{{הערה|משנה ברורה, סימן תע"ה, סעיף קטן ט"ז}}. | ||
===שולחן עורך=== | ===שולחן עורך=== | ||
| שורה 140: | שורה 140: | ||
שותים את הכוס הרביעית בישיבה, ולאחר מכן מכריזים "[[לשנה הבאה בירושלים]]", ומחזירים את היין לבקבוק תוך כדי שירת ניגון [[אלי אתה]]{{הערה| והרבי אמר פעם: שהניגון "אל-י אתה" הוא סגולה לגילוי אליהו שזהו הכנה לביאת משיח, וענינו הוא ביאת המשיח}}. | שותים את הכוס הרביעית בישיבה, ולאחר מכן מכריזים "[[לשנה הבאה בירושלים]]", ומחזירים את היין לבקבוק תוך כדי שירת ניגון [[אלי אתה]]{{הערה| והרבי אמר פעם: שהניגון "אל-י אתה" הוא סגולה לגילוי אליהו שזהו הכנה לביאת משיח, וענינו הוא ביאת המשיח}}. | ||
ישנם כאילו שאומרים פזמונים לאחר מכן, אולם אין המנהג כך ב[[חב"ד]],בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי הדפיסו חומר הסברה לחגים, ושאלו לרבי מה יאמר העולם על כך שבהגדה של פסח אין את הפזמון "חד גדיא".ענה הרבי: [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי השווער]] החזיק בדיעה, שהעולם צריך ללכת אחרי [[ליובאוויטש]], ולא ליובאוויטש אחרי העולם. | ישנם כאילו שאומרים פזמונים לאחר מכן, אולם אין המנהג כך ב[[חב"ד]], בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי הדפיסו חומר הסברה לחגים, ושאלו לרבי מה יאמר העולם על כך שבהגדה של פסח אין את הפזמון "חד גדיא".ענה הרבי: [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי השווער]] החזיק בדיעה, שהעולם צריך ללכת אחרי [[ליובאוויטש]], ולא ליובאוויטש אחרי העולם. | ||
אין אומרים "חסל סידור פסח", בגלל שבחב"ד לא נגמר הפסח, אלא הוא נמשך באופן תמידי. | אין אומרים "חסל סידור פסח", בגלל שבחב"ד לא נגמר הפסח, אלא הוא נמשך באופן תמידי. | ||
| שורה 151: | שורה 151: | ||
משנת [[תשי"א]] עד שנת [[תש"ל]], לאחר הסדר (בלילה השני), היה הרבי נוהג להתוועד (כמובן - בלא שתיית "לחיים") בבית הכנסת. | משנת [[תשי"א]] עד שנת [[תש"ל]], לאחר הסדר (בלילה השני), היה הרבי נוהג להתוועד (כמובן - בלא שתיית "לחיים") בבית הכנסת. | ||
חייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וב[[יציאת מצרים]] ולספר על הנסים והנפלאות שעשה [[הקדוש ברוך הוא]] לאבותינו, עד שתחטפנו שינה.אדמו"ר הריי"M סיפר שכאשר היינו אברכים, | חייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וב[[יציאת מצרים]] ולספר על הנסים והנפלאות שעשה [[הקדוש ברוך הוא]] לאבותינו, עד שתחטפנו שינה. אדמו"ר הריי"M סיפר שכאשר היינו אברכים, היו בליל פסח ערים כל הלילה. בליל פסח השערים פתוחים, ואפשר לקבל בו הרבה. | ||
נוהגים לקרות בלילה זו רק פרשת "שמע" וברכת "המפיל", אבל לא שאר דברים שנוהגים לקרות בשאר לילות - כי לילה זה הוא לילה המשומר מן המזיקין (בחוץ לארץ בלילה השני קוראים [[קריאת שמע שעל המיטה]] כרגיל כמו בכל יום טוב). | נוהגים לקרות בלילה זו רק פרשת "שמע" וברכת "המפיל", אבל לא שאר דברים שנוהגים לקרות בשאר לילות - כי לילה זה הוא לילה המשומר מן המזיקין (בחוץ לארץ בלילה השני קוראים [[קריאת שמע שעל המיטה]] כרגיל כמו בכל יום טוב). | ||