יהושע זליג פלדמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] - [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]) היה ראש ישיבת [[אחי תמימים]] ראשון לציון ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]. . | הרב '''זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] - [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים]] [[ראשון לציון]] ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]. . | ||
==ילדותו== | ==ילדותו== | ||
נולד בשנת [[תרח"צ]] לאביו | נולד בשנת [[תרח"צ]] לאביו ר' שניאור זלמן פלדמן, שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
בשנות המלחמה עקרה המשפחה | בשנות המלחמה עקרה המשפחה ל[[סמרקנד]] שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי [[חסידי חב"ד]]. בשנת [[תשי"ח]] יצא עם קבוצת פליטים מ[[רוסיה]] הסובייטית ולמד ב[[צרפת]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. כבר בנערותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד בחורים מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים ב[[צרפת]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. | ||
==בתומכי תמימים לוד== | ==בתומכי תמימים לוד== | ||
עם הגיעו לארץ החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]] שמצא בו תלמיד חביב ותמיד היה מעלה על נס את כשרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת | עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]] שמצא בו תלמיד חביב ותמיד היה מעלה על נס את כשרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי [[אברהם לנדא]] האדמו"ר מסטריקוב זצוק"ל מידידו הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפישה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל [[סדר קדשים]], ור' ברוך בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב ניסה ללמוד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר לר' ברוך טובה על כך. מדי יום ביומו בתקופה של ארבע שנים נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחרי הצהריים, כאשר הם מפסיקים רק ל[[תפילת מנחה]], וכך נקשרו ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש עד לפטירתו של רבי זעליג. | ||
לאחר כארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל [[הרבי]], ולאחר שנה ששאב מ[[תורת החסידות]] הוא חזר לארץ ישראל. | |||
==אחי תמימים ראשון לציון== | ==אחי תמימים ראשון לציון== | ||
כיהן כראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בכפר חב"ד]]. | ר' זעליג כיהן כראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]]. | ||
נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה בלבד, ביום ו' [[ערב שבת קודש]] [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]], ונטמן בו ביום בהר הזיתים. | |||
==תורתו== | ==תורתו== | ||
בתקופה בה למד עם האדמו"ר מסטריקוב, העתיק את כתביו של רבי [[יושע בער סולובייצ'יק (מירושלים)|יושע בער מבריסק]] והחברותא שלו רבי [[אברהם לנדא]] האדמו"ר מסטריקוב, ממחברת שהיתה בביתו של האדמו"ר שנקראו בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות שם נדפסו בסדרת ספרי מכון אורייתא, על מסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]. | |||
==מקורות== | ==מקורות== | ||
*חידושי הגר"ח בסוגיות הש"ס על [[מסכת בבא קמא]], עמ' ט"ו - י"ז. | *חידושי הגר"ח בסוגיות הש"ס על [[מסכת בבא קמא]], עמ' ט"ו - י"ז. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה מ־20:21, 11 במרץ 2011
הרב זליג פלדמן (תרח"צ - כ"ה בתמוז תשנ"ו) היה ראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]. .
ילדותו
נולד בשנת תרח"צ לאביו ר' שניאור זלמן פלדמן, שהיה מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש וכיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים לוד.
בשנות המלחמה עקרה המשפחה לסמרקנד שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי חסידי חב"ד. בשנת תשי"ח יצא עם קבוצת פליטים מרוסיה הסובייטית ולמד בצרפת בישיבת תומכי תמימים ברינואה. כבר בנערותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד בחורים מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים בצרפת עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד.
בתומכי תמימים לוד
עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, שם למד אצל הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שמצא בו תלמיד חביב ותמיד היה מעלה על נס את כשרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב זצוק"ל מידידו הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפישה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל סדר קדשים, ור' ברוך בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב ניסה ללמוד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר לר' ברוך טובה על כך. מדי יום ביומו בתקופה של ארבע שנים נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחרי הצהריים, כאשר הם מפסיקים רק לתפילת מנחה, וכך נקשרו ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש עד לפטירתו של רבי זעליג.
לאחר כארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל הרבי, ולאחר שנה ששאב מתורת החסידות הוא חזר לארץ ישראל.
אחי תמימים ראשון לציון
ר' זעליג כיהן כראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.
נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה בלבד, ביום ו' ערב שבת קודש כ"ה בתמוז תשנ"ו, ונטמן בו ביום בהר הזיתים.
תורתו
בתקופה בה למד עם האדמו"ר מסטריקוב, העתיק את כתביו של רבי יושע בער מבריסק והחברותא שלו רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב, ממחברת שהיתה בביתו של האדמו"ר שנקראו בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות שם נדפסו בסדרת ספרי מכון אורייתא, על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
מקורות
- חידושי הגר"ח בסוגיות הש"ס על מסכת בבא קמא, עמ' ט"ו - י"ז.