מנשה קליין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] שנת [[תש"נ]] הגיע בנו של הרב קליין אל הרבי לבקש ברכה. אמר לו הרבי: "אביכם רגיל לחתום בשם "מנשה הקטן" אף על פי שהוא באמת גדול".
-כשהרב קליין היה מדבר על הרבי, היה זה בהערצה גדולה{{הערת שוליים|מעיד על כך הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקר אצל הרב קליין.}}. בכינוס שנערך ב-[[770]] באחד השנים התבטא שהרבי התעלה לשיא הכי גבוה שילוד אשה יכול להתעלות והפליא בקירוב הלבבות של הרבי והיותו מקור ממנו שאבו כל החסידים את הכוח הבלתי אנושי לפעול בכל העולם למען [[הפצת היהדות]]. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשנ"ב]] השתתף הרב קליין ב"מלוה מלכה" של [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]] בברוקלין שב[[ניו יורק]], שם דיבר על הגאולה הקרובה ועל כך שהרבי עם שלוחיו בכל העולם מכין את העולם לגאולה.
+כשהרב קליין היה מדבר על הרבי, היה זה בהערצה גדולה{{הערת שוליים|מעיד על כך הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקר אצל הרב קליין.}}. בכינוס שנערך ב-[[770]] באחד השנים התבטא שהרבי התעלה לשיא הכי גבוה שילוד אשה יכול להתעלות והפליא בקירוב הלבבות של הרבי והיותו מקור ממנו שאבו כל החסידים את הכוח הבלתי אנושי לפעול בכל העולם למען [[הפצת היהדות]]. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשנ"ב]] השתתף הרב קליין ב"מלוה מלכה" של [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]] בברוקלין שב[[ניו יורק]], שם דיבר על הגאולה הקרובה ועל כך שהרבי עם שלוחיו בכל העולם מכין את העולם לגאולה. בשנת [[תשמ"ט]] שלח הרב קליין מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" והוסיף: "הנני מוסר ענין זה לכבוד יום הולדתו הפ"ז של כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יאריך השי"ת ימיו ושנותיו עד ביאת משיח צדקנו אמן כן יהי רצון".
 הרב קליין הרבה להתכתב עם הרבי בנושאים תורניים. חלקים מהתכתבות זו הוא הדפיס בספרו "משה הלכות". כמו כן הוא מרבה לצטט את דברי הרבי ולהנפות אליהם{{הערת שוליים|ראו "משנה הלכות"; חלק א' סימנים י"ב-י"ח, חלק ב' הלכות גיטין סימן נ"ח, חלק ג' סימן קל"ט, חלק ד' סימן פ"ה-פ"ו, חלק ז' סימן ר"נ, חלק ח' סימן ס"א, חלק ט' סימן קע"ט, חלק י' סימן קס"ח, ר"ד, ש"י ועוד.}}. בשנת [[תשי"ז]] סיים לכתוב את פירושו לספר "הלכות גדולות" ולפני ההדפסה שלח את ספרו להגהה אל הרבי. ביום [[ט' באלול]] קיבל מהרבי מענה עם הערות לספר, אותו פרסם בתחילת ספרו. בשנת [[תש"מ]] הדפיס את פירושו לספר "מצות המלך" ובתחילת הספר הביא את מכתבו של הרבי בו מעודדו על יוזמתו הברוכה להנהיג לימוד של "מצוה יומית". אגרותיו של הרב קליין אל הרבי מלאים בתיאורי כבוד וידידות. את אחד מאגרותיו הוא פותח:
@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 ==השתתפותו בסיומי הרמב"ם==
 [[קובץ:הרב קליין בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין נואם בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]]. [[חודש סיוון]] [[תש"ע]]]]
-בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של ספר הרמב"ם שלח הרב קליין מחידושי תורתו לספר "הדרת מלך" שהודפס ב[[ניו יורק]]. בשנת [[תשמ"ט]] שלח הרב קליין מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" והוסיף: "הנני מוסר ענין זה לכבוד יום הולדתו הפ"ז של כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יאריך השי"ת ימיו ושנותיו עד ביאת משיח צדקנו אמן כן יהי רצון".
+בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של ספר הרמב"ם שלח הרב קליין מחידושי תורתו לספר "הדרת מלך" שהודפס ב[[ניו יורק]].
 בשנת תשמ"ט השתתף הרב קליין בסיום הרמב"ם ובדבריו הגן על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי: {{ציטוטון|לא נעלם ממני שישנם "טענות" על לימוד הרמב"ם. . אבל האמת היא שהראשון שעשה "סדרים" כאלו בתורה היה משה רבנו בעצמו. הקב"ה נתן תורה לעמו ישראל, ובפשטות היתה הכוונה שבני ישראל יעסקו בה מדי יום ביומו בכל התורה כולה, ובא משה רבנו וקבע פרשה אחת לכל שבוע. וכן עשה עזרא הסופר וקבע שקריאת הפרשיות תהיה לפי לוח השנה . . וכן בדורנו בא הרב [[מאיר שפירא]] ותיקן דף היומי ב[[תלמוד בבלי]], ואחריו כ"ק [[אדמו"ר]] מ[[גור]] שתיקן דף יומי ב[[תלמוד ירושלמי]] . . ועתה בא כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ותיקן לכלל ישראל את הרמב"ם היומי שדרכו זוכים ללמוד את כל התורה כולה . . והרי אמרו חז"ל שהאומר דבר שמועה יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו, ואם כן, הרי הרמב"ם שוהה בבית היהודי במשך כל זמן הלימוד, והגע עצמך איזו שמחה צריכה להיות מזה. בעמדנו בחגיגת סיום הרמב"ם במעמד עדה קדושה כזו, הזמן גרמא להביע ברכה לכ"ק האדמו"ר שליט"א, שיזכה בתוך כלל ישראל, לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן}}.