לוחות הברית – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו ה' גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות<REF>באבות פ"ה מ"ו.</REF>. | כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו ה' גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות<REF>באבות פ"ה מ"ו.</REF>. | ||
ב[[י"ז בתמוז]] שנת ב'תמ"ח ירד משה מן ההר, וכשראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-חודש אלול חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו. | |||
(שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות ב[[ארון הברית]]. | (שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות ב[[ארון הברית]]. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא"י, כותב הרבי בי"ב ב[[שבט]] [[תשכ"ז]] כי זהו "מנהג [[אומות העולם]]": | לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא"י, כותב הרבי בי"ב ב[[שבט]] [[תשכ"ז]] כי זהו "מנהג [[אומות העולם]]": | ||
{{ציטוטון|בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג"י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו ז"ל, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה <REF>בבא בתרא יד, א.</REF>, ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה}}. | |||
בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]] הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות: | בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]] הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות: | ||
{{ציטוטון|כל דבר שהיה ב[[בית המקדש]] היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא [[הקב"ה]] בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני [[קדושה]]. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא <REF>[[זבחים]] פח, א.</REF>. מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל ה[[ארון]], באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה חס-ושלום{{ציטוטון|. | |||
בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש ב[[גמרא]] <REF>[[בבא בתרא]] יד, א.</REF>: | בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש ב[[גמרא]] <REF>[[בבא בתרא]] יד, א.</REF>: | ||
{{ציטוטון|[[ארון הברית|ארון]] שעשה [[משה]] [[אמה|אמתיים]] וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'". זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי}}. | |||
{{ציטוטון|על-פי זה הרי בהכרח לומר שכל אחד מהלוחות היה בצורת ריבוע של שישה טפחים על שישה טפחים, ואי-אפשר לומר שהקצה של הלוחות היה בצורת חצי עיגול, כי אז יוצא שאמנם מלמטה היה הארון מלא לגמרי, אבל מלמעלה נשאר בו מקום פנוי, בגלל חצי העיגול. }} | |||
כך ברור הדבר שעל-פי דברי הגמרא הלוחות היו מרובעות. יתירה מכך, ברבים מהספרים מצויין שהלוחות היו מרובעות. כך למשל ה"רבינו בחיי" מציין בפרשת [[כי תשא]] באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעות "ודע שהלוחות היו מרובעות". | כך ברור הדבר שעל-פי דברי הגמרא הלוחות היו מרובעות. יתירה מכך, ברבים מהספרים מצויין שהלוחות היו מרובעות. כך למשל ה"רבינו בחיי" מציין בפרשת [[כי תשא]] באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעות "ודע שהלוחות היו מרובעות". | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
ואכן, מאותה שיחה, החל הרבי לעורר על הנושא ביתר שאת. השיחה הבאה בנושא נאמרה בשמחת תורה [[תשמ"ב]], בה התבטא הרבי בכאב גדול: | ואכן, מאותה שיחה, החל הרבי לעורר על הנושא ביתר שאת. השיחה הבאה בנושא נאמרה בשמחת תורה [[תשמ"ב]], בה התבטא הרבי בכאב גדול: | ||
{{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}. | |||
הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: | הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: | ||
{{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}. | |||
==הרבי משיב לטענות== | ==הרבי משיב לטענות== | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
באחד מבתי-הכנסת המכובדים ב[[ירושלים]] היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול. כשהדבר הגיע לרבי, הביע דעתו כי יש לשנות זאת ואף קיבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות. בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעות, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. גם על כך הגיב הרבי: | באחד מבתי-הכנסת המכובדים ב[[ירושלים]] היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול. כשהדבר הגיע לרבי, הביע דעתו כי יש לשנות זאת ואף קיבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות. בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעות, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. גם על כך הגיב הרבי: | ||
{{ציטוטון|נתקבל ות"ח ת"ח בלוחות המצוירים כאן נראה שגבהם יותר על ארור"ח" [= אורכם ורחבם]}}. | |||
כלומר, הרבי רצה שיהיו כפי ההלכה ממש מרובעות ולא מלבניות. | כלומר, הרבי רצה שיהיו כפי ההלכה ממש מרובעות ולא מלבניות. | ||
| שורה 97: | שורה 97: | ||
אמנם יש להעיר, שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתביד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים. וראה הביאור בזה במאמרו של הרב פרץ אוריאל בלוי - קישור בסוף הערך. | אמנם יש להעיר, שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתביד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים. וראה הביאור בזה במאמרו של הרב פרץ אוריאל בלוי - קישור בסוף הערך. | ||
כך שלמעשה, | כך שלמעשה, לכאורה, יש לנהוג כ"משנה בתרא" זו, ולצייר הלוחות '''כמלבנים''' דוקא. | ||
==על חטא העיגול== | ==על חטא העיגול== | ||