אליעזר זוסיא פרטיגול – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 45: / שורה 45: @@
 הרב פורטיגל תמך ב[[מבצעי המצוות]] של הרבי וחתם על עצומת הרבנים לחיזוק [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]]. כשהרבי זעק על תיקון [[חוק מיהו יהודי]], כתב הרב פורטיגל: {{ציטוטון|אוי לאזנים שכך שומעות, שאנשים המכנים עצמם מנהיגים יהודים, ישאלו שאלה כזו "מיהו יהודי". להרוס את יסודות אמונתנו הקדושה. ואוי לעינים שכך רואות, שהם השואלים הם הפוסקים, שגם ערלים גוים גמורים יכולים להיות נחשבים כישראלים גמורים, בעשותם גירות בצרמוניה שלא כהלכה. כל איש ישראל מחויב לצעוק מרה, למחות וללחום, שלא להרוס את בנין קדשנו, ואת יחוסנו יחוס אבותינו הקדושים. התבוללות כזו לא נשמעה מעולם . . להיות יהודי רק על נייר, וגוי וערל מבית ומבחוץ, ועלולה לקעקע כל הבירה}}.
-בשנת [[תשי"ט]] פנה הרבי אל ה[[שליח]] הראשי ל[[צרפת]], הרב [[בנימין גורודצקי]] וביקשו שיעזור לרב פרטיגול עם קשרים עם ארגון הג'וינט, לפעול למען שחרור יהודים בבתי סוהר ברומניה. פעילותם המשותפת של הרב פרטיגול עם הרב גורודצדקי הביאו לשחרור של יותר מאלפיים יהודים מהכלא{{הערת שוליים|ב"ספר הזכרון" של הרב גורודצקי, בפרק י"ט, הוא מתאר בפרוטרוט את עבודת ההצלה של יהודים מרומניה. עוד על מעורבותו של [[הרבי]] בהצלחת יהודי רומניה, ראה [[צדיק למלך]] כרך ו' ע' 102-104.}}.
+בשנת [[תשי"ט]] פנה הרבי אל ה[[שליח]] הראשי ל[[צרפת]], הרב [[בנימין גורודצקי]] וביקשו שיעזור לרב פרטיגול עם קשרים עם ארגון הג'וינט, לפעול למען שחרור יהודים בבתי סוהר ברומניה. פעילותם המשותפת של הרב פרטיגול עם הרב גורודצדקי הביאו לשחרור של יותר מאלפיים יהודים מהכלא{{הערת שוליים|ב"ספר הזכרון" של הרב גורודצקי, בפרק י"ט, הוא מתאר בפרוטרוט את עבודת ההצלה של יהודים מרומניה. עוד על מעורבותו של [[הרבי]] בהצלחת יהודי רומניה, ראה [[צדיק למלך]] כרך ו' ע' 102-104.}}. בשנת [[תשכ"ה]] הגיע הרב פרטיגול לנחם את הרבי על פטירת אמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. הרבי שאל אותו האם מותר לאבל לטבול לפני תפילת מנחה בערב [[יום כיפור]]. הרב פרטיגול בענוותנותו שתק ולא ענה. ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"ל]] תכנן הרב פורטיגול לעבור לגור ב[[ארץ ישראל]] ליד [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]]{{הערת שוליים|מדיווח של ר' [[אפרים וולף]] לרבי מיום [[ט"ו באייר]] [[תש"ל]].}} אך תוכניתו לא יצאה אל הפועל.
-בשנת [[תשכ"ה]] לנחם את הרבי על פטירת אמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. הרבי שאל אותו האם מותר לאבל לטבול לפני תפילת מנחה בערב [[יום כיפור]]. הרב פרטיגול בענוותנותו שתק ולא ענה. ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"ל]] תכנן הרב פורטיגול לעבור לגור ב[[ארץ ישראל]] ליד [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]]{{הערת שוליים|מדיווח של ר' [[אפרים וולף]] לרבי מיום [[ט"ו באייר]] [[תש"ל]].}}. בפעול לא יצאה התוכנית לפועל.
 בתקופה שהאפריקאים התפשטו ב[[קראון הייטס]] ודעת הרבי הייתה שאין לעזוב את השכונה, היה הרב פרטיגול מהאדמו"רים החסידיים הבודדים שלא עזבו{{הערת שוליים|התייחסות מהרבי לכך ניתן לראות במכתבו מיום [[ז' באדר]] שנת [[תשל"ה]] להנהלת ה"כולל להוראה מעשית" בקראון הייטס, שהייתה בנשיאות הרב פריטגול.}}. כאשר אמר לרבי שחסידיו לוחצים עליו שיעזוב, אמר לו הרבי: "הם צריכים לבוא אליך ולא אתה אליהם". גם לאחר הרבה שנים כשכבר לא היה לו מנין חסידים בשכונה, לא עזב והיה בא להתפלל בבית המדרש ב-770. פעם אחת כשהתפלל שחרית במנין של הרבי, הורה הרבי בשקט לתת לו את עליית שלישי (שרגילים ליתן לרבי). כשהרגיש בכך, הפסיק להתפלל במנין של הרבי, והתפלל רק בשאר המנינים בבית המדרש הגדול. בזקנותו כשלא היה בריא, לא