אריה לייב פרידמן – הבדלי גרסאות

==ביוגפריה==

הרב אריה לייב פרידמן נולד סביבות שנת [[תרס"ג]] בעיר רציצא, לר'  מרדכי זאב פרידמן, שנהרג על קידוש ה'. בילדותו עזב את בית הוריו ונסע ללמוד בישיבת "בית יוסף" נובהרדוק ב[[מזריץ']] של הרב יצחק אורלנסקי. בישיבה היה מתמיד בלימודו והיה מאריך ב[[עבודת התפילה]] הקפיד מאוד שלא לדבר בבית  כנסת. בבחרותו היה עורך את השבועון "הד המוסר". כשנפגש לראשונה עם ה"חפץ חיים" החזיק בידו במשך כל הזמן שאמר דבר תורה ואחר כך אמר עליו "הוא משלנו"{{הערת שוליים|כוונתו היתה לטהרה והקדושה שבו, וכן לשמירת הלשון שבה הצטיין}}. כשהתייסדה ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] בראשות ר' יעקב יוסף קנייבסקי, עבר ללמוד בה.

==הקשר עם חב"ד==

בשנת [[תרפ"ח]], אחרי שאדמו"ר הריי"צ יצא מרוסיה, רצה הרב פרידמן להיפגש עימו. הוא נסע במיוחד ובדרכים מסוכונת לוורשא ומפאת חולשתו של אדמו"ר הריי"צ, לא התקיימה הפגישה. באותה תקפוה שהה הרבי בוורשא והם שוחחו בדברי תורה. לימים אמר הרב פרידמן, שכל טרחתו הגדולה להגיע לוורשה היתה שווה רק בשל פגישה זו. מראשית דרכו של הרבי כנשיא [[חסידות חב"ד]], בשנת [[תשי"א]], התעניין הרב פרידמן בתורתו של הרבי והיה מקדיש זמן רב ללימוד ועיות ב[[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי. כשהיה שידור חי מהתועדות של הרבי, היה משתדל להגיע לשיכון חב"ד בירושלים כדי להאזין. היה מרבה להתפלל בבית כנסת חב"ד ובעיקר היה מגיע לשמוע את מאמר הדא"ח בסעודה שלישית של [[שבת]]. הוא היה משתתף באירועים תורניים של חב"ד, גם בסוף ימיו כשהדבר היה כרוך קשה מאוד עבורו.