שניאור זלמן רודרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 96778 של 109.169.41.122 (שיחה))
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:רודרמן.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמן רודרמן]]
[[תמונה:רודרמן.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמן רודרמן]]
הרב '''שניאור זלמן רודרמן''' ("אורי אופן") הינו סופר ועיתונאי חב"די. נולד בשנת [[תשכ"ח]] ב[[פתח תקווה]]. כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]]. מפרסם כתבות וסיפורים  בעיתונים חרדים. כמו כן כותב ספרים למבוגרים ולבני נוער.
הרב '''שניאור זלמן רודרמן''' ("אורי אופן") הינו סופר ועיתונאי חב"די. נולד בשנת [[תשכ"ח]] ב[[פתח תקווה]]. כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]]. מפרסם כתבות וסיפורים  בעיתונים חרדים. כמו כן כותב ספרים למבוגרים ולבני נוער.
המאבק בתנועת חב"דהרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של הרבי מלובביץ', בהם: תקנתו שכל ילדה מגיל 3 תדליק נרות שבת בברכה, תקנת לימוד הרמב"ם היומי, הנחת תפילין ברחובות קריה לחילונים, תהלוכות לילדים בל"ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועוד. ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה הרבי מלובביץ' עיקר גדול, בעוד בעיני
הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבות. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את מבצעי חב"ד. המאבק פרץ לכותרות בשנות השמונים, כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה את מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץ' ביקר אותו כנכנע לאומות העולם. בתגובה פרסם הרב שך את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חב"ד היא עקירת דבר מן התורה. כאשר פתחה חב"ד בקמפיין המשיחי שלה, ראה בכך הרב שך כפירה בחלק מי"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדה, התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הרבי מלובביץ' הוא משיח שקר וכי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", הרב שך צפה את משבר האמונה שעתידים מאמיני הרבי מלובביץ' לעמוד בו עם מותו.
בכל מאבקיו בחב"ד נימק את מאבקו הן בגישה הכללית של חב"ד והן בביקורת מקומית על התקנה, את הדלקת הנרות לבנות הגדיר כברכה לבטלה, את הנחת תפילין ביקר מחשש שאין גופם של המניחים נקי ואסורים הם בתפילין, את לימוד הרמב"ם ביקר שיבואו לפסוק הלכה ממנו בלי עיון בשולחן ערוך, יוצאת מן הכלל היא הפעילות על שבע מצוות בני נח אותה ביקר רק מהנימוק "כאילו רק זה חסר לנו עכשיו".
באגרותיו של הרב שך ישנם מכתבים רבים בנושא חב"ד (בכינוי "הכת הידועה"), בהם הוא מתפלמס עמה, ודורש להתרחק מחסידי חב"ד.
הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מלובביץ' אינו אישי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו "כופר", ואת חב"ד "כפירה ומינות") ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו.[8]
המאבק בחב"ד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים בשנות השמונים. חסידי חב"ד טענו כי מאבקו של הרב שך איננו מיוחד נגד חב"ד אלא נגד החסידות כולה. הרב שך הכחיש נמרצות בפומבי את ההאשמה ואף התבטא בחריפות, בנוסח "אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על דעת אף אחד, לעורר המחלוקת של חסידים ומתנגדים". כמו כן, העמיד על נס את משרתו בשנות השלושים בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו. הוא צירף למועצת גדולי התורה של דגל התורה את האדמו"ר מבעלז.
בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של הרב יעקב לנדא, רב העיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב לנדא הבן, היה חסיד חב"ד מוצהר, ור"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא בעניין בחריפות, (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. במקביל, פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה "שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היום.
הסכסוך עם חב"ד תרם גם לפרישת הליטאים מ"אגודת ישראל", לאחר שהעיתון "המודיע" השייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב"ד, כפי שדרש הרב שך.


== דרכו כסופר ==
== דרכו כסופר ==

גרסה מ־01:15, 30 בינואר 2011

הרב זלמן רודרמן

הרב שניאור זלמן רודרמן ("אורי אופן") הינו סופר ועיתונאי חב"די. נולד בשנת תשכ"ח בפתח תקווה. כיום מתגורר בכפר חב"ד. מפרסם כתבות וסיפורים בעיתונים חרדים. כמו כן כותב ספרים למבוגרים ולבני נוער.

דרכו כסופר

את דרכו בכתיבה, החל רודרמן ביומנים אישיים שכתב ופרסם בשנת הקבוצה שלו - תשמ"ח, בשבועון כפר חב"ד. בשלהי שנת תשמ"ח ראו אור היומנים, בספר 'יומן שנת הקהל תשמ"ח'.

בין השנים תשמ"ט - תשס"ו כתב בשיחת השבוע את המדורים "מעשה שהיה" (סיפורים על אדמו"רי חב"ד, על כלל גדולי ישראל, וסיפורים פרטיים של מופת-אישי) ו"חיים יהודיים" (ראיונות עם אישים מכל מגוון הקשת היהודית-דתית). בשנת תשס"ו עזב רודרמן את העלון.

בין השנים תשנ"ב - תשנ"ה ערך רודרמן את ידיעון צעירי חב"ד בפעולה.

בשנת תשנ"ד היה שותף בעריכת העיתון כל הארץ.

בין השנים תשנ"ה לתשס"ו ערך רודרמן את קונטרס התקשרות (קונטרס) שהוא קונטרס פנים חב"די, הכולל שיחות, הלכות, ליקוטים בנושים שונים ועוד.

בין השנים תשמ"ט לתשס"ט פרסם בשבועון כפר חב"ד כתבות במגוון נושאים וכן סיפורים חסידיים, שחלקם התפרסמו בספר אוצרות חסידיים.

בשנת תש"ס החל לכתוב בעיתון הילדים "תורתך שעשועי" של מרכז חינוכי חסידותי. רודרמן כותב שם את "סיפור לשבת" ומדור קבוע של סיפורים בהמשכים. במסגרת המדור התפרסמו, בין השאר, הסדרות "שני צדדים למטבע", "תעלומת כזריה", "מאחורי המסך", "דרכים נסתרות" - סיפורי ספר הזכרונות מעובדים וקריאה לעזרה. סיפורים אלו מיועדים בעיקר לבני הנעורים.

בראשית תשס"ח מונה לעורך המגזין של השבועון, תפקיד אותו מילא עד חודש תשרי תשס"ט.

בעת יסוד היומון החרדי "המבשר" בכסלו תשס"ט, מונה לעורך המוסף השבועי. בשלהי תשס"ט חדל לערוך את המוסף, על רקע שינויים מערכתיים נרחבים בעיתון.

בנוסף לזאת, מפרסם רודרמן בשבועון החרדי "בקהילה", מדור סיפורים שבועי בשם "בין הדגים לזמירות", ובין השניםתשס"ב - תשס"ז פירסם בעיתון כתבות.

ספריו

כריכת הספר 'שחור ולבן'