|
|
| שורה 4: |
שורה 4: |
|
| |
|
| '''שושלת ויז'ניץ''' היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב. | | '''שושלת ויז'ניץ''' היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב. |
| ==תולדות החסידות==
| | הרבי מליובביץ' זצ"ל - איננו המשיח. |
| האדמו"ר הראשון בשושלת קוסוב-ויזניץ הוא רבי מנחם מנדל מקוסוב, כונה בעל ה"אהבת שלום" והיה בנו של תלמיד ה[[בעש"ט]] ר' יעקב קאפיל - המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק שויתי בכל עת ובכל זמן, ה"אהבת שלום" היה תלמידם של רבי [[משה לייב מסאסוב]] ורבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה. אחרי פטירת מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ"ו]] כיהן כאדמו"ר רבי חיים מקוסוב ה"תורת חיים", ולאחר פטירתו בשנת [[תרי"ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו"רה עד שנת [[תרמ"ה]].
| |
|
| |
|
| אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו"ר בנו רבי [[ברוך הגר|ברוך מוויז'ניץ]] שכונה '''אמרי ברוך''' על שם ספרו. לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מוויז'ניץ ([[תרנ"ג]] ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר ב[[תרצ"ו]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מוויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה[http://hebrewbooks.org/35598 '''אהבת ישראל'''] מוויז'ניץ, על שם ספרו.
| | הרבי מליובביץ' זצ"ל - איננו המשיח. |
| | |
| רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים:
| |
| * בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב ב[[וישווה]] ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש"א]].בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם.
| |
| * רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב ב[[בלגיה]], ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת [[שיכון ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו. נפטר ב[[תשל"ב]]. על כך אמר הרבי שבכך שוויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין השמחה בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%95%D7%99%D7%96'%D7%A0%D7%99%D7%A5 תורת מנחם תשי"ד]</REF>
| |
| | |
| ::בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>
| |
| | |
| :::*חתנו רבי '''נפתלי חיים אדלר''' מדזיקוב בא לרבי כשהוא ישוב על כסא הגלגלים. [[הרבי]] בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.
| |
| | |
| * רבי אליעזר מויז'ניץ, ה[http://hebrewbooks.org/35372 '''דמשק אליעזר''']. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש"ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש"ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה ארצה כמה חודשים לאחר מכן.
| |
| | |
| * רבי ברוך בעל ה"מקור ברוך", נהג באדמורו"ת בעיר רבנותו [[סירט (עיר)|סערט]] ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה לישראל ב[[תש"ז]] ([[1947]]) והתיישב ב[[חיפה]], שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא "המזוזה של חיפה". נפטר ב[[תשכ"ד]] ([[1964]]). את מקומו ירש בנו רבי [[אליעזר הגר]] (נולד ב[[תרפ"ה]]).
| |
| * רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.
| |
| | |
| למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]], שכונה בעל ה"מקור ברוך" שהקים את חצרו ב[[חיפה]]. רבי ברוך היה חבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
| |
|
| |
|
| == דרך החסידות == | | == דרך החסידות == |