אהרן מסטרשלה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הוספות מויקיפדיה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הוא הגיע מכפר קטן בבלרוס (רוסיה הלבנה) שנקרא "סטאַראָיעֶ-סעֶלעֶ" שפירושו "כפר ישן", ובעקבות שיבוש המבטא של יהודי האיזור נקרא הכפר בפיהם "סְטְרַשֶׁלֶה". | הוא הגיע מכפר קטן בבלרוס (רוסיה הלבנה) שנקרא "סטאַראָיעֶ-סעֶלעֶ" שפירושו "כפר ישן", ובעקבות שיבוש המבטא של יהודי האיזור נקרא הכפר בפיהם "סְטְרַשֶׁלֶה". | ||
==בצל אדמו"ר הזקן== | |||
רבי אהרן הופקד על ידי אדמו"ר הזקן להדרכת החסידים המבוגרים, (לעומת [[אדמו"ר האמצעי]] שהיה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים). | רבי אהרן הופקד על ידי אדמו"ר הזקן להדרכת החסידים המבוגרים, (לעומת [[אדמו"ר האמצעי]] שהיה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים). | ||
במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד איתו בצוותא פעמים רבות. | במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד איתו בצוותא פעמים רבות. הם גם נאסרו יחד עקב הלשנה, ויחד הושמו במאסר בממשלת הצאר. הם שוחררו לאחר זמן קצר. | ||
בגלל סיבות מסוימות פרצה מחלוקת בינו לבין אדמו"ר הזקן, ומאז הוא הגיע רק לעתים רחוקות. | בגלל סיבות מסוימות פרצה מחלוקת בינו לבין אדמו"ר הזקן, ומאז הוא הגיע רק לעתים רחוקות. | ||
==לאחר ההסתלקות== | |||
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן החלה מחלוקת עצומה בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי, ר' אהרון ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. | לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן החלה מחלוקת עצומה בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי, ר' אהרון ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. הרבה מגדולי חסידי רבינו הזקן נהו אחריו, אך רוב חסידי אדמו"ר הזקן כפפו עצמם לאדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו של ר' אהרן חזרו חסידיו לחסידות חב"ד. למרות המחלוקת, מופיעים כיום ניגוניו כחלק מניגוני חב"ד. | ||
הרבה מגדולי חסידי רבינו הזקן נהו אחריו, אך רוב חסידי אדמו"ר הזקן כפפו עצמם לאדמו"ר האמצעי. | |||
עבודת ה' שלו היתה מתוך התלהבות גדולה. | עבודת ה' שלו היתה מתוך התלהבות גדולה. | ||
כתב | בעת כהונתו כאדמו"ר כתב את ביאוריו בתורת החסידות המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ויראת ה'. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו"ר הזקן בפרט. | ||
==מצבתו== | ==מצבתו== | ||
[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרון]] | [[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרון]] | ||
בטבת שנת ה' תשע"א נתגלה שבכפר "סטראשעלע" מקום קבורתו, וזאת עפ"י עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" | בטבת שנת ה' תשע"א נתגלה שבכפר "סטראשעלע" מקום קבורתו, וזאת עפ"י עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" | ||
עפ"י הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה | עפ"י הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה. | ||
באחת הסעודות בביתו של הרבי, ביקש הרבי להוציא את ספריו לאור. | |||
באחת הסעודות בביתו של | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 57: | שורה 29: | ||
*[[עבודת הלוי]] - דרושים על פרשיות השבוע. | *[[עבודת הלוי]] - דרושים על פרשיות השבוע. | ||
* שערי עבודה | * שערי עבודה | ||
*הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים, מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), ה'תרכ"ו | |||
*ספר עבודת הלוי, לבוב, ה'תר"ב-ה'תרכ"ו | |||
ספריו לא נדפסו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והיו לנדירים, אולם מאז שנות השבעים, הם נדפסו במהדורות רבות, ובהפצה נרחבת, כנראה על ידי חוגים המקורבים לחסידות סאטמר. | |||
==ניגוניו== | ==ניגוניו== | ||
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]] | *[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]] | ||
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]] | *[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
גרסה מ־06:02, 11 במאי 2011
רבי אהרן הלוי מסטרשלה היה מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן.
הוא הגיע מכפר קטן בבלרוס (רוסיה הלבנה) שנקרא "סטאַראָיעֶ-סעֶלעֶ" שפירושו "כפר ישן", ובעקבות שיבוש המבטא של יהודי האיזור נקרא הכפר בפיהם "סְטְרַשֶׁלֶה".
בצל אדמו"ר הזקן
רבי אהרן הופקד על ידי אדמו"ר הזקן להדרכת החסידים המבוגרים, (לעומת אדמו"ר האמצעי שהיה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים).
במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד איתו בצוותא פעמים רבות. הם גם נאסרו יחד עקב הלשנה, ויחד הושמו במאסר בממשלת הצאר. הם שוחררו לאחר זמן קצר.
בגלל סיבות מסוימות פרצה מחלוקת בינו לבין אדמו"ר הזקן, ומאז הוא הגיע רק לעתים רחוקות.
לאחר ההסתלקות
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן החלה מחלוקת עצומה בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי, ר' אהרון ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן והחל לנהוג במנהגי אדמו"רות. הרבה מגדולי חסידי רבינו הזקן נהו אחריו, אך רוב חסידי אדמו"ר הזקן כפפו עצמם לאדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו של ר' אהרן חזרו חסידיו לחסידות חב"ד. למרות המחלוקת, מופיעים כיום ניגוניו כחלק מניגוני חב"ד.
עבודת ה' שלו היתה מתוך התלהבות גדולה.
בעת כהונתו כאדמו"ר כתב את ביאוריו בתורת החסידות המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ויראת ה'. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו"ר הזקן בפרט.
מצבתו
בטבת שנת ה' תשע"א נתגלה שבכפר "סטראשעלע" מקום קבורתו, וזאת עפ"י עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" עפ"י הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה.
באחת הסעודות בביתו של הרבי, ביקש הרבי להוציא את ספריו לאור.
ספריו
- שערי היחוד והאמונה - ביאור על שער היחוד והאמונה.
- עבודת הלוי - דרושים על פרשיות השבוע.
- שערי עבודה
- הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים, מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), ה'תרכ"ו
*ספר עבודת הלוי, לבוב, ה'תר"ב-ה'תרכ"ו
ספריו לא נדפסו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והיו לנדירים, אולם מאז שנות השבעים, הם נדפסו במהדורות רבות, ובהפצה נרחבת, כנראה על ידי חוגים המקורבים לחסידות סאטמר.