הכנות לתקיעות (מנהגים) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}}
 [[קובץ:שופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שופר]]
 בקרב קהילות ישראל נהוג להכין את עצמו לתקיעות, שהם קיום מצווה מהתורה, מהענינים הנשגבים שב[[ראש השנה]], וקשורים ביותר להמתקת הדינים.
@@ שורה 85: / שורה 85: @@
 ====אצל [[הרבי]]====
-בראש־השנה דשנת [[תשי"ב]], הרבי בכה בעת המפטיר בכי רב מאין הפוגות. אחרי ההפטרה הכין הרבי עצמו לתקיעות. היו אצלו שלושה שופרות.. וסידר את השופרות באיזה מטפחת אדומה. אני לא ראיתי מה שעשה שם, גם אלו שעמדו בקירוב מקום אין יודעים כל־כך בדיוק. אחר־כך ׳זרק׳ את הטלית על הראש והתכופף על הבימה, ומבין הטלית ראו שכ”ק אדמו”ר שליט”א בוכה מאוד.. שמעתי באמצע איזה תנועה של ניגון חרישי באמצע הבכי כשהיה מכוםה בטלית.. אלו שעמדו בקירוב אומרים שזה היה ראש־השנה׳דיקע תנועה.. אחר-כך הסיר הטלית מעל ראשו, וקרא בקול מחריד ומעורב בדמעות את המלה "למנצח”.. וכשהקהל כבר גמרו לומר, הנה כ”ק אדמו”ר שליט”א עדיין אמר “למנצח” כמה רגעים, אבל לא שמעו תיבות אלא איזה קול.. אחר־כך אמר את הפסוקים, גם־כן בבכיות (לא כמו קודם) ובניגון של הפסוקים, שכפי שמסופר שכ”ק אדמו”ר נ”ע היה אומר<ref>[[יומן]] [[תשי"ב]], [[כפר חב"ד]], גל׳ 491, עמ׳ 70.</ref>.
+בראש־השנה דשנת [[תשי"ב]], בכה הרבי בעת המפטיר בכי רב מאין הפוגות. אחרי ההפטרה הכין הרבי עצמו לתקיעות, סידר את שלושת השופרות באיזה מטפחת אדומה. אחר־כך שם את הטלית על הראש והתכופף על הבימה, ומבין הטלית ראו שבוכה מאוד.. שמעו באמצע איזה תנועה של ניגון חרישי באמצע הבכי כשהיה מכוםה בטלית.. אלו שעמדו בקירוב אומרים שזה היה [[ראש השנה]]דיקע תנועה.. אחר-כך הסיר הטלית מעל ראשו, וקרא בקול מחריד ומעורב בדמעות את המלה "למנצח”.. וכשהקהל כבר גמרו לומר, הנה עדיין אמר “למנצח” כמה רגעים, אבל לא שמעו תיבות אלא איזה קול.. אחר־כך אמר את הפסוקים, גם־כן בבכיות (לא כמו קודם) ובניגון של הפסוקים, שכפי שמסופר שכ”ק אדמו”ר הריי"צהיה אומר<ref>[[יומן]] [[תשי"ב]], [[כפר חב"ד]], גל׳ 491, עמ׳ 70.</ref>.
 ==פסוקי קר"ע שט"ן==
@@ שורה 93: / שורה 93: @@
 בר”ה [[תרצ"ט]] בעת התקיעות, אמר [מוהריי”צ] את המזמורים והפסוקים שלפני התקיעות (דבר פלא היה, אשר בפסוק “מן המיצר” במקום עָנָנָי (בע' ונ' קמוצות) אמר עֵנֵני (בע' ונ' צרויות)<ref>ממכתב הרה”ח [[ר”י פייגין]] הי"ד, [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ׳ 291.</ref>.
-בפסוקים שקודם תקיעת־שופר, במלים “ענני במרחב” היה אדמו”ר מה"מ אומר 'בַּמרחָב'' בבי”ת דגושה ובחי”ת קמוצה<ref>כפי שהוא במחזור ובסידור תורה־אור, ולא כבתהלים ובשאר סידורים שהבי”ת רפויה והחי”ת פתוחה</ref>.
+בפסוקים שקודם תקיעת־שופר, במלים “ענני במרחב” היה אדמו”ר מה"מ אומר 'בַּמרחָב'' בבי”ת דגושה ובחי”ת קמוצה{{הערת שוליים|כפי שהוא במחזור ובסידור תורה־אור, ולא כבתהלים ובשאר סידורים שהבי”ת רפויה והחי”ת פתוחה כך גם מובא בספר המאמרים [[תרצ"ז]], עמ׳ 153: {{ציטוטון|תיבת 'מרחב' האמורה בפסוק זה, לפי ספרי הדקדוק היא מנוקדת בָּמרחב, ועל־פי הקבלה המקובלת צריכים לומר בַּמרחב.}}}}
-תיבת 'מרחב' האמורה בפסוק זה, הנה לפי ספרי הדקדוק מנוקד במרחב בניקוד קמץ, ועל־פי הקבלה המקובלת הנה צריכים לומר במרחב בניקוד פתח<ref>[[ספר המאמרים]] [[תרצ"ז]], עמ׳ 153.</ref>.
 בפסוק כי במצוותיך האמנתי, היה אדמו”ר מה"מ אומר תיבת “האמַנתי” במ”ם פתוחה<ref>כפי שהוא במחזור ובסידור תורה-אור, ולא בקמץ כבתהלים ובשאר סידורים</ref>.
@@ שורה 101: / שורה 99: @@
 =="אנא בכח"==
-איתא ב'שער הק"ש' שב[[סידור עם דא"ח]] <ref>ד”ה להבין ההפרש, דף עד, א.</ref>, שקודם תקיעת־שופר אומרים “אנא בכח”. ופירושו: בדרך־כלל הם הכוונות מהפסוקים שהראשי־תיבות שלהם שם שני משם מ”ב, אמנם יש שמכוונים התיבות “אנא בכח” כו׳ במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד העניינים ברור בכתבי האריז”ל, ואז כוונתו רצויה<ref>לוח [[היום יום]] עמ׳ צב.</ref>.
+איתא ב'שער הק"ש' שב[[סידור עם דא"ח]] <ref>ד”ה להבין ההפרש, דף עד, א.</ref>, שקודם תקיעת שופר אומרים “אנא בכח”. ופירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שהראשי־תיבות שלהם שם שני משם מ”ב, אמנם יש שמכוונים התיבות “אנא בכח” כו׳ במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד העניינים ברור בכתבי האריז”ל, ואז כוונתו רצויה<ref>לוח [[היום יום]] עמ׳ צב.</ref>.
 {{הערות שוליים}}
 {{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}
 {{ראש השנה}}
 [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:ראש השנה]]