משתמש:חסיד שוטה/ארגז חול1: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 116: | שורה 116: | ||
|} | |} | ||
== ארבע אותיותיו [[ | == ארבע אותיותיו [[הוי"ה (שם)]] == | ||
שם הוי' מכונה בחז"ל שם בן ארבע אותיות{{הערה|[[מסכת סופרים]] פ"ב; [[קידושין]] עא, א; [[בבא בתרא]] קסו, ב; [[סנהדרין]] ס, א; [[ילקוט שמעוני]] שמות ג, קע"א.}}, ומכאן שמהותו של השם קשורה להיותו מורכב מארבע ה[[אותיות]] י-ה-ו-ה. | שם הוי' מכונה בחז"ל שם בן ארבע אותיות{{הערה|[[מסכת סופרים]] פ"ב; [[קידושין]] עא, א; [[בבא בתרא]] קסו, ב; [[סנהדרין]] ס, א; [[ילקוט שמעוני]] שמות ג, קע"א.}}, ומכאן שמהותו של השם קשורה להיותו מורכב מארבע ה[[אותיות]] י-ה-ו-ה. | ||
=== הוראת אותיותיו === | === הוראת אותיותיו === | ||
גרסה מ־20:42, 20 בדצמבר 2010
- שלב ב'
חכמה עילאה וחכמה תתאה (ספירת החכמה)
מבואר בחסידות שהפסוק "חכמות בחוץ תרֹנה"[1] מתכוון כלפי שתי חכמות: חכמה עילאה וחכמה תתאה. חכמה עילאה היא החכמה עצמה וחכמה תתאה היא החכמה שבמלכות.[2]
חכמה עילאה
פנימיות החכמה היא ביטול, כח מה, ולכן חכמה עילאה היא הביטול העליון. ביטול זה נקרא ביטול במציאות, והוא הגילוי שאין עוד מלבדו וכל המציאות זה רק גילויים של הקב"ה.
בעולם האצילות, חכמה עילאה היא חכמתו של הקב"ה, ודרכה מתגלה אחדות ה' בכל עולם האצילות. תכונת הביטול שבספירת החכמה עושה אותה כלי מוכן לגילוי אור אין סוף שמעל האצילות, "אחד האמת שורה ומתגלה בחכמה", ודרכה הוא מתגלה בכל עולם האצילות.[3] "אורייתא מחכמה נפקת" ולכן חכמת התורה היא החכמה שקובעת את כל פרטי ודיקדוקי ההלכות ואת כל פרטי ואופני המשכות החיות מאור אין סוף להתלבש בעולמות.
בנפש האדם, חכמה עילאה היא חוסר הרגשת עצמותו כלל בעת הברקת ההשכלה החדשה. השכלה חדשה פועלת ביטול כל כחות הנפש והכללתם במח החכמה, כשהיא בעצמה בטלה אל כח המשכיל שבעצם הנפש.[4] על ידי כך בטלים כל כחות המודע שבנפש אל עצם הנפש כמו שהיא למעלה מהתלבשות בגוף.
חכמה תתאה
פנימיות החכמה היא ביטול, כח מה, ולכן חכמה תתאה היא הביטול התחתון. ביטול זה נקרא ביטול היש, והוא הגילוי שהמציאות אינה קיימת מכח עצמה אלא אך ורק מכח הקב"ה המהווה אותה תמיד.
בעולם האצילות חכמה תתאה היא החכמה בעמצעותה מולך הקב"ה על העולמות, ודרכה מתגלה אחדות ה' בעולמות בי"ע, עד המדרגות התחתונות ביותר. תפקידה של ספירת המלכות בכללות הוא למלוך על העולמות ולהאיר בהם את אור עולם האצילות. נקודת החכמה שבמלכות בפרט היא הכח להמשיך את הביטול, פנימיות החכמה מעולם האצילות אל העולמות הנפרדים. "כלם בחכמה עשית"[5] היא חכמת הטבע, חכמה תתאה, ולפי חכמה זו מחלקת המלכות שפע וחיות לכל נברא במידה.[6]
בנפש האדם, חכמה תתאה היא החכמה כיצד לדבר ולהתנהג כלפי חוץ. כח המלכות בנפש הוא כח הביטוי,[7] היינו לדעת כיצד לבטא את פנימיות הנפש כלפי חוץ. החכמה שבדיבור היא כיצד לעשות מהדיבור כלי להבעה הבטל אל פנימיות הנפש ולא לעשות מהדיבור החיצוני עיקר. כמו כן, כח המלכות הוא הכח בנפש להנהיג. החכמה שבהנהגה היא כיצד להנהיג בחיצוניות עפ"י ה"לב מלכים אין חקר"{{הערה|[[משלי כה, ג}} הפנימי.
מילוי אותיותיו (הוי"ה (שם))
לשם הוי' מילויים רבים. הדבר נובע מכך ששלשת אותיותיו (מלבד האות יו"ד) ניתנות למילוי בשלשה אופנים כל אחת. אות ה' (הראשונה והאחרונה) מתמלאות באופנים הבאים: ה"י, ה"ה ו - ה"א. האות ו' מתמלאת באופנים הבאים: וי"ו, וא"ו ו - ו"ו. בסה"כ ניתן למלא את שם הוי' ב27 אופנים שונים, העולים לחשבון 13 מספרים שונים. מתוכם ארבעה מילויים הם העיקריים, אלה מופיעים בתיאור סדר ההשתלשות ובריאת העולמות, ותופסים מקום מרכזי בהבנת יחסים בין דברים שונים בעבודת ה'.
המילויים השונים
|
|
|
כל המילויים האפשריים עולים לחשבונות הבאים: ע"ב, ס"ז, ס"ג, ס"ב, נ"ח, נ"ז, נ"ד, נ"ג, נ"ב (ב"ן), מ"ט, מ"ח, מ"ה, מ"ד.
ארבעת המילויים העיקריים
מתוך כל המילויים האפשריים מודגשים בקבלה ובחסידות ארבעת המילויים הבאים:
מילוי ע"ב
יו"ד ה"י וי"ו ה"י - מכונה גם מילוי יו"דין, מפני שכל אותיותיו ממלואות באות י'. מילוי ע"ב הוא המילוי העליון, שכנגד החכמה. בסדר ההשתלשלות שם זה הוא למעלה מגילוי לנבראים ואין לנו השגה בו כלל, כפי שאין השגה בחכמה דאצילות.
מילוי ס"ג
יו"ד ה"י וא"ו ה"י - מילוי ס"ג הוא המילוי שכנגד הבינה, ראשית היש. משם זה יצאו אורות עולם התהו. עולם זה החזיק מעמד ונשבר בגלל הישות וחוסר הביטול שהיו בו.
מילוי מ"ה
יו"ד ה"א וא"ו ה"א - מכונה גם מילוי אל"פין, מפני שכל האותיות שבו ממולאות ע"י האות א'. משם זה נאצל עולם התיקון, שבא להמשיך ביטול בעולם התהו לאחר שנשבר. עולם התיקון הוא עולם האצילות.
מילוי ב"ן
יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה - מכונה גם 'המילוי הכפול', מפני שמילוי כל אות שווה לאות עצמה.[8] שם זה הוא השם של עולם התהו לאחר שנשבר. העבודה בעולם הזה היא להעלות את שם ב"ן, הניצוצות של עולם התהו, לקדושה. דבר זה נמשך ע"י המשכת שם מ"ה וייחודו עם שם ב"ן. שרשו של שם ב"ן במקום גבוה יותר, בעולם התהו,[9] אך מכיוון שהוא נפל בשבירת הכלים - בעולם הזה שם מ"ה יותר גבוה.
י"ב צירופי הוי"ה (הוי"ה (שם))
"ארבע אבנים בונות עשרים וארבעה בתים"[10] - מילה בת ארבע אותיות יכולה להפוך למילה אחרת ע"י שינוי סדר האותיות ב23 אופנים שונים.[11] כיוון שבשם הוי' שתי אותיות ה' זהות - מספר הצירופים האפשריים לארבע האותיות יורד ל 12. י"ב צירופים אלו הם כנגד שנים עשר החדשים, מניסן ועד אדר, ובכל חודש מאיר צירוף אחר של שם הוי'. בכל שעה מ12 שעות היום מאיר צרוף אחר של שם הוי' (לעומת שעות הלילה בהם מאירים צירופי שם אדנות), וע"י התחלפות הארת הצירופים ברצוא ושוב מתהווה הזמן.[12]
סדר הצירופים
|
|
|
|
ארבע אותיותיו הוי"ה (שם)
שם הוי' מכונה בחז"ל שם בן ארבע אותיות[13], ומכאן שמהותו של השם קשורה להיותו מורכב מארבע האותיות י-ה-ו-ה.
הוראת אותיותיו
הפירוש המילולי של שם הוי' הוא לשון התהוות תמידית, כאשר הי' משמשת לשון פעולה תמידית - כמו בפסוק "ככה יעשה איוב כל הימים"[14].[15] ארבע אותיות שם הוי' הן ארבעה שלבים של התהוות מאין ליש, מאין סוף למציאות מוגבלת. צורת האות י' היא כמו נקודה, ועל כן היא מורה על צמצום. צורת האות ה' היא צורה של התפשטות בשלשה מימדים - לאורך לרוחב ולעומק[16]. צורת האות ו' היא קו יורד ומרמזת על המשכה של האור מלמעלה למטה.
ארבעת שלבי ההתהוות הם: צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות[17].
- יו"ד - צמצום
כל התהוות של יש מאין צריכה להתחיל בצמצום האַין האֵין סופי שקודם למציאות המתהווית. מהאין סוף שקודם למציאות נשארת רק נקודה, והיא ראשית ההתגלות בעולם הנברא. כיוון שנקודת ראשית זו היא גילוי של מה שאין העולם והמציאות המתהווה יכולה להכיל - האין סוף שקדם לה - גם מצד העולם הראשית הזו היא רק נקודה, וגילוי זה הוא למעלה מהשגת ותפיסת הנבראים.
- ה"א עילאה - התפשטות
לאחר הופעת האור בעולם וראשית גילויו כנקודה, יש שלב נוסף וירידה נוספת בערך ומהות האור. בשלב זה האור מצטמצם כדי שיוכלו הנבראים לתפוס ולהכיל אותו, וממילא האור מתחיל להתגשם ולהפוך לחלק מן היש השייך לאותו עולם (לעומת שלב הנקודה שהוא שלב של אַין). שלב זה נקרא ראשית היש של אותו עולם. ההתפשטות של האור בעולם מתבטאת בעיקר בהתחלת התאמת האור למציאות הנבראים.
- וא"ו - המשכה
בשלב זה האור נמשך והופך לחלק ממציאות הנבראים ממש. האור האלקי הוא זה שמחיה ומהוה כל פרט ועניין במציאות הנבראת, ושלב זה הוא השלב בו חיות זו מתחלקת לכל פרט ופרט לפי צורכו ולפי מהותו המיוחדת. בשלב זה יש ששה סוגים כלליים של המשכה, כנגד הערך המספרי של האות ו'.
- ה"א תתאה - התפשטות
שלב זה הוא לאחר השלב בו נמשך לכל נברא פרטי המשכה המיוחדת לו, ובשלב זה האור מהווה את מציאות הנברא עצמה. שלב זה הוא השלב בו הנבראים נעשים בעלי מציאות וקיום משל עצמם, וכאילו אינם מתהווים מן האור אלא רק מוארים ממנו. ההתפשטות של האור בעולם מתבטאת בעיקר בהתאמת האור וירידתו עד כדי התהוות מציאות נבראים עצמאיים.
התכללות האותיות
נסתרות ונגלות בשם הוי'
שם הוי' מתחלק לשני חלקים: שתי האותיות הראשונות, י"ה, יוצרות שם קדוש - מהשמות שאינם נמחקים. שתי האותיות האחרונות, ו"ה, הם אותיות חול ואין בהם קדושה כשאינן מחוברות לראש השם. שתי האותיות הראשונות, י-ה שבשם הוי', הן שני השלבים של האור האלקי שיורד להאיר בתוך העולם. לכן, נקראות שתי אותיות אלו הנסתרות, מתוך הפסוק "הנסתרֹת להוי' אלקינו"[18]. שתי האותיות האחרונות, ו"ה שבשם הוי', מתארות את קליטת האור האלוקי ע"י המציאות הנבראת - ולפיכך נקראות אותיות אלו הנגלות, מתוך המשל הפסוק - "והנגלֹת לנו ולבנינו"[19].
התכללות ההפכים
על הפסוק "כי בי-ה הוי' צור עולמים"[20] אומרים חז"ל שבאות י' נברא העולם הבא ואילו באות ה' נברא העולם הזה[21]. הי' היא גילוי העולם הבא, הארת האין סוף שלמעלה מהעולם הזה. בשם הוי' זה קשור לשתי האותיות הנסתרות - י"ה שבשם הוי'. הה' היא ההתפשטות וקליטת ההארה בכלים של העולם הזה, עד כדי בריאת העולם הזה ממש מהתעבות האור. בשם הוי' זה קשור לשתי האותיות הנגלות - ו"ה שבשם הוי'.
כדי לחבר ולאחד שני הפכים אלו - גילוי האין סוף בחלק הנסתר של העולם הזה, ומציאות העולם עצמו כחלק הנגלה של העולם - נדרשת התכללות ההפכים זה בזה. ההתכללות היא הכלת כל אחד מהשניים בהפכו, וחלוקת שני חלקי העולם - הנסתרות והנגלות - לארבעה חלקים: הנסתר שבנסתר, הנגלה שבנסתר, הנסתר שבנגלה והנגלה שבנגלה. ארבעה חלקים אלו של העולם הם ארבעת אותיות שם הוי', ארבעת השלבים והרמות של התהווות העולם יש מאין.
הערות שוליים
- ↑ משלי א,כ
- ↑ חלוקה זו בין חכמה לחכמה שבמלכות נמצאת גם בדרך מצוותיך מצוות מינוי מלך פ"ב, דף ק"ח ע"ב, לגבי ההבדל בין חכמת דוד לחכמת שלמה וחזקיה עיי"ש באריכות.
- ↑ עפ"י פל"ה בתניא בהגהה שם, בשם המגיד ממעזריטש.
- ↑ כח המשכיל מכונה גם מוחא סתימאה - המוח הנעלם, והוא החכמה שבחיצוניות הכתר
- ↑ תהלים קד, כד
- ↑ מופיע בכמה דרושי חסידות על הפסוק "ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה" משלי לא, טו.
- ↑ כמו שכתוב בפתח אליהו "מלכות פה"
- ↑ ראה על כך תורה אור חיי שרה בעניין שדה המכפלה ובמראי המקומות שם.
- ↑ וכפי שאף מעיד החשבון שב"ן = 52 הוא למעלה ממ"ה = 45
- ↑ מתוך ספר יצירה.
- ↑ מלבד המילה המקורית. כמות כל הצירופים האפשריים יחד ל4 אותיות שונות היא 24.
- ↑ ליקוטי תורה דרושים לר"ה סא, א
- ↑ מסכת סופרים פ"ב; קידושין עא, א; בבא בתרא קסו, ב; סנהדרין ס, א; ילקוט שמעוני שמות ג, קע"א.
- ↑ איוב א, ה
- ↑ שער היחוד והאמונה - פרק ד'
- ↑ הרגל הימנית של האות ה' היא כנגד ההתפשטות לאורך. הגג של האות הוא כנגד ההתפשטות לרוחב. הרגל השמאלית - זו שמנותקת מהגג, וצורתה כנקודה - כנגד ההתפשטות לעומק (צורת הנקודה מורה על קו הנמשך אל תוך היריעה, במבט מלמעלה). לדוגמא והסבר על מהות האורך, הרוחב והעומק בכחות השכל שבנפש ראה תחילת שער היחוד לאדמו"ר האמצעי.
- ↑ תורה אור מקץ מא, א; בשלח סא, ד.
- ↑ דברים כט, כח
- ↑ הדבר רמוז בפסוק עצמו במילה והנגלות, הפותחת באותיות ו"ה.
- ↑ ישעיהו כו, ד
- ↑ מנחות כט, ב