אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:


== רבי אליעזר ==
== רבי אליעזר ==
'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת [[חורבן בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו <ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, [[אימא שלום]]) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניה]]<ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>.
'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו <ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניה]]<ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>.


:::'''לערך מורחב: [[רבי אליעזר]].'''
:::'''לערך מורחב: [[רבי אליעזר]].'''
שורה 37: שורה 37:
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.


רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב|קנח:ב]], </ref>. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]].
רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כתלמיד חבר ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] דף קנ"ח עמוד ב']], </ref>. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]].


:::'''לערך מורחב: [[בן עזאי]].'''
:::'''לערך מורחב: [[בן עזאי]].'''
שורה 50: שורה 50:
== רבי יוסי ==
== רבי יוסי ==


'''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''<ref>התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן ב[[תוספתא]], בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".</ref> - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שב[[הגליל|גליל]]. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. [[סמיכת זקנים|נסמך]] בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור [[סדר עולם רבה|סדר עולם]], שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים<ref>בבלי, יבמות פב ע"ב.</ref>.
'''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''<ref>התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן ב[[תוספתא]], בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".</ref> - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שב[[הגליל|גליל]]. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. [[סמיכה לרבנות|נסמך]] בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור 'סדר עולם', שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים<ref>בבלי, יבמות פב ע"ב.</ref>.


:::'''לערך מורחב: [[רבי יוסי]]'''.
:::'''לערך מורחב: [[רבי יוסי]]'''.
== רבי מאיר ==
== רבי מאיר ==
'''רבי מאיר''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי [[מרד בר כוכבא]]. על פי מקור אגדי ב[[מסכת גיטין]] היה צאצא של [[נירון קיסר]] שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו [[ברוריה]], בתו של רבי [[חנינא בן תרדיון]], נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה.
'''רבי מאיר''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. על פי מקור אגדי ב[[מסכת גיטין]] היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה.
המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכשלמה [[המלך]], עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם.
המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכ[[שלמה המלך]], עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם.


כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}.
כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}.