התבוננות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''התבוננות''' היא מושג יסודי ב[[עבודה]], ועניינה העמקת והרחבת השכל בענין, על מנת להגיע להתפעלות ה[[מידות]]. | '''התבוננות''' היא מושג יסודי ב[[עבודה]], ועניינה [[העמקת הדעת]] והרחבת השכל בענין, על מנת להגיע להתפעלות ה[[מידות]]. | ||
==התבוננות כללית והתבוננות פרטית== | ==התבוננות כללית והתבוננות פרטית== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב[[היום יום]] ל[[חודש תמוז]], כתוב: | ב[[היום יום]] ל[[חודש תמוז]], כתוב: | ||
שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם ה[[תפלה]], ענינה | שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם ה[[תפלה]], ענינה [[הרגש]] חיות הענין שלמד ולא הרגש ה[[שכל]]י כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפלה, ענינה הרגש ה[הקב"ה|אלקות]] שבהענין שלמד. | ||
שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל. | שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל. | ||
שלש מדרגות אלו של ההתבוננות הן כנגד שלשת הרבדים של אותיות התורה, [[עולמות נשמות אלוקות]], כפי שכתב [[הבעש"ט]] לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]].{{הערה|[[כתר שם טוב ב']]}} התבוננות של הבנת העניין הנלמד היא ברובד העולמות, והיא בונה את [[גוף]] ההתבוננות. התבוננות בחיות הפנימית של העניין היא ברובד הנשמות, והיא מכניסה [[חיים]] בגוף ההתבוננות. התבוננות באלוקות שבעניין הנלמד היא ברובד האלוקות, והיא מקשרת את הגוף ואת החיים אל [[חיי החיים]] ב"ה. | |||
==התבוננות== | ==התבוננות== | ||
'''גדולת ה'''' הוא מן הנושאים אשר בהם עוסקת [[תורת החסידות]]. שנים מבין [[מצוות התורה]] הם [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']] ומובן כי האופן שבו ניתן לקיים את מצוות אלו הוא על ידי [[התבוננות]] והעמקה בנושאים של גדולת ה'. שכאשר אדם מתבונן בשכלו ומרחיב בדעתו בגדולת ה' בהיותו [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא קמיה כלא חשיב]], מתעורר בלבו [[אהבת ה']] ו[[יראת ה'|יראתו]]. | '''גדולת ה'''' הוא מן הנושאים אשר בהם עוסקת [[תורת החסידות]]. שנים מבין [[מצוות התורה]] הם [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']] ומובן כי האופן שבו ניתן לקיים את מצוות אלו הוא על ידי [[התבוננות]] והעמקה בנושאים של גדולת ה'. שכאשר אדם מתבונן בשכלו ומרחיב בדעתו בגדולת ה' בהיותו [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא קמיה כלא חשיב]], מתעורר בלבו [[אהבת ה']] ו[[יראת ה'|יראתו]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/ner/3/109a&search=%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa ספריית חבד ליובאוויטש - שער היחוד] | *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/ner/3/109a&search=%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa ספריית חבד ליובאוויטש - שער היחוד] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | |||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | |||
גרסה מ־00:33, 17 בדצמבר 2010
התבוננות היא מושג יסודי בעבודה, ועניינה העמקת הדעת והרחבת השכל בענין, על מנת להגיע להתפעלות המידות.
התבוננות כללית והתבוננות פרטית
התבוננות יכולה להעשות בשני אופנים. האופן הראשון הוא התבוננות כללית בכללות העניין, האופן השני הוא התבוננות פרטית בכל פרטי הענין.
קונטרס ההתבוננות של אדמו"ר הרש"ב מסביר כיצד להתבונן, ומרחיב בפרטים רבים של עבודת ההתבוננות.
שלושה מיני התבוננות
שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם התפלה, ענינה הרגש חיות הענין שלמד ולא הרגש השכלי כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפלה, ענינה הרגש ה[הקב"ה|אלקות]] שבהענין שלמד.
שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל.
שלש מדרגות אלו של ההתבוננות הן כנגד שלשת הרבדים של אותיות התורה, עולמות נשמות אלוקות, כפי שכתב הבעש"ט לגיסו רבי גרשון מקיטוב.[1] התבוננות של הבנת העניין הנלמד היא ברובד העולמות, והיא בונה את גוף ההתבוננות. התבוננות בחיות הפנימית של העניין היא ברובד הנשמות, והיא מכניסה חיים בגוף ההתבוננות. התבוננות באלוקות שבעניין הנלמד היא ברובד האלוקות, והיא מקשרת את הגוף ואת החיים אל חיי החיים ב"ה.
התבוננות
גדולת ה' הוא מן הנושאים אשר בהם עוסקת תורת החסידות. שנים מבין מצוות התורה הם אהבת ה' ויראת ה' ומובן כי האופן שבו ניתן לקיים את מצוות אלו הוא על ידי התבוננות והעמקה בנושאים של גדולת ה'. שכאשר אדם מתבונן בשכלו ומרחיב בדעתו בגדולת ה' בהיותו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב, מתעורר בלבו אהבת ה' ויראתו.