אברהם חיים נאה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]
-הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (מכונה '''ר' חיים''' וידוע כ'בעל השיעורים') היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'עדה החרדית' ו'אגודת ישראל' וממנהלי [[כולל חב"ד]].
+הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (מכונה '''ר' חיים נאה''' וידוע כ'בעל השיעורים') היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'עדה החרדית' ו'אגודת ישראל' וממנהלי [[כולל חב"ד]].
 הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ==שנות צעירותו==
-כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דבריי (ספר)|פתח דבריי]].
+כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]].
 בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].
-בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, ברוך, הגיעה אף היא למצרים.
+בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.
 רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
@@ שורה 133: / שורה 133: @@
 ==התקשרות==
-מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו. בתום שליחותו ב[[סמרקנד]], נסע ל[[ליובאוויטש]] אל הרבי הרש"ב. זכה להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי הריי"צ, בעת ביקורו בארץ.
 בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".
@@ שורה 150: / שורה 150: @@
 ==חיבוריו==
 *'''[[קצות השולחן]]'''  - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
-*'''פתח דבריי''' - שאלות ותשובות.
+*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
-*'''קונטרס הסידור''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
+*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
 *'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
-*'''שיעורי תורה''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
+*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
 *'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
 *'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.