משה פיינשטיין – הבדלי גרסאות

שורה 21: שורה 21:
הרב פיינשטיין נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק לר' דוד פיינשטיין שהיה [[רב]]. אביו היה מצאצאי [[הגאון מוילנא]]{{הערת שוליים|על פי מה שכתב הרב פיינשטיין במבוא לספרו "דברות משה" על [[מסכת בבא קמא]]. עוד הוא כותב עליו: {{ציטוטון|הוא היה גאון עצום, [[צדיק]] [[חסיד]] ו[[עניו]]. קשה למצוא דוגמתו ב[[מדות]] ובמעשים שכל כולם לשם שמים בלבד, כמו גם אהבתו את ה[[תורה]] ואת לומדיה, ואהבתו לכל [[יהודי]] מישראל.}}}} ואמו הייתה מגזע ה[[של"ה]]{{הערת שוליים|על אימו כתב הרב פיינשטיין {{ציטוטון|אין מי שידמה לה ב[[יראת שמים]] ואהבת התורה, כל ששאלה [[נפש]]ה היה שאנחנו נגדל ב[[תורה]].}}}}.
הרב פיינשטיין נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק לר' דוד פיינשטיין שהיה [[רב]]. אביו היה מצאצאי [[הגאון מוילנא]]{{הערת שוליים|על פי מה שכתב הרב פיינשטיין במבוא לספרו "דברות משה" על [[מסכת בבא קמא]]. עוד הוא כותב עליו: {{ציטוטון|הוא היה גאון עצום, [[צדיק]] [[חסיד]] ו[[עניו]]. קשה למצוא דוגמתו ב[[מדות]] ובמעשים שכל כולם לשם שמים בלבד, כמו גם אהבתו את ה[[תורה]] ואת לומדיה, ואהבתו לכל [[יהודי]] מישראל.}}}} ואמו הייתה מגזע ה[[של"ה]]{{הערת שוליים|על אימו כתב הרב פיינשטיין {{ציטוטון|אין מי שידמה לה ב[[יראת שמים]] ואהבת התורה, כל ששאלה [[נפש]]ה היה שאנחנו נגדל ב[[תורה]].}}}}.


בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלושת מסכתות ה[[גמרא]]  העוסקים בדיני ממונות ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה (גיל [[ישיבה]]) כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שב[[סלוצק]] אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה ב[[שקלוב]] בראשות ר' פסח פרוסקין. בהיותו בגיל 17 כבר היה בקי בש"ס ובגיל 19 כבר היה בקי באופן מפליא בד' חלקי השלחן ערוך.
בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלושת מסכתות ה[[גמרא]]  העוסקים בדיני ממונות ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה (גיל [[ישיבה]]) כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שב[[סלוצק]] אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה ב[[שקלוב]] בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"), שכל ימיו היה נחשב לרבו המובהק של הרב פיינשטיין. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי באופן מפליא בארבעת חלקי ה[[שלחן ערוך]] עם מפרשיהם.
 
בשנת [[תרע"ו]] התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת [[תרפ"א]] התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת [[תרצ"ז]], בה הגיע ל[[ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענע להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.


בשנת [[תרע"ו]] עלה על כסא הרבנות בעיר מולדתו אוזדה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עסק רבות בהתרת עגונות  ב[[תרפ"א]] התמנה כרב בעיירה לובאן עד שנת [[תרצ"ז]] בה הגיע לארצות הברית. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית החל לעמוד בראשות הישיבה תפארת ירושלים בניו-יורק, שם כיהן כראש הישיבה עד פטירתו.


גדלותו התורנית נודעה לרבים בעיקר בזכות תשובותיו הרבות בהלכה, לשואליו מכל קצווי תבל, תשובות אלו קובצו בסדרת הספרים 'אגרות משה' (8 חלקים) והפכו לנכס תורני, בנוסף לכך הוציא לאור דברות משה על הש"ס (15 חלקים), דרשות קול רם, דרש משה (3 חלקים).
גדלותו התורנית נודעה לרבים בעיקר בזכות תשובותיו הרבות בהלכה, לשואליו מכל קצווי תבל, תשובות אלו קובצו בסדרת הספרים 'אגרות משה' (8 חלקים) והפכו לנכס תורני, בנוסף לכך הוציא לאור דברות משה על הש"ס (15 חלקים), דרשות קול רם, דרש משה (3 חלקים).