ברוך מרדכי אטינגר: הבדלים בין גרסאות בדף
(מקור?) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ר' ברוך מרדכי אטינגר עלה לארץ הקודש בשנת [[תרי"א]]. | ר' ברוך מרדכי אטינגר עלה לארץ הקודש בשנת [[תרי"א]]. | ||
נפטר בי"ד [[אלול]] בשנת תרי"ז ב[[ארץ הקודש]]. | נפטר בי"ד [[אלול]] בשנת תרי"ז ב[[ארץ הקודש]] ונטמן בהר הזיתים. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[תולדות ברוך מרדכי]] | |||
ב[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרת רל"ג פונה [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] לנכדו הר"ד שפירא בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתענין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו. | ב[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרת רל"ג פונה [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] לנכדו הר"ד שפירא בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתענין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו. | ||
גרסה מ־13:51, 19 באוקטובר 2010
הרב ברוך מרדכי אטינגר, הידוע בכינוי "ר' ברוך מרדכי מבאברויסק", היה מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.
בשנת תקנ"ג הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן.
הוא הוא היה חתנו של ר' שמואל, רבה האחרון של וילנה.
בסוף שנת תקס"א (או תחילת תקס"ב) התמנה לתפקיד רב העיר באברויסק וכיהן בתפקיד כחמישים שנה.
הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים בשקלוב, במינסק ובסלוצק רחשו לו חיבה והדרת כבוד, זאת למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד.
חי בדחקות ועוני. היה גם בעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק מים שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של אדם הראשון, שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר אויך מיר א רב (גם זה רב . . .) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.
עם זאת הוא גם סבל עקב חסידותו ואפילו נאסר פעם בעקבות הלשנה של המתנגדים, אלא שהוא שוחרר מיד.
בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר.
ר' ברוך מרדכי אטינגר עלה לארץ הקודש בשנת תרי"א.
נפטר בי"ד אלול בשנת תרי"ז בארץ הקודש ונטמן בהר הזיתים.
לקריאה נוספת
באגרות קודש חלק ב' אגרת רל"ג פונה הרבי מלך המשיח שליט"א לנכדו הר"ד שפירא בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתענין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.
הרבי כותב עליו את התואר זצ"ל, תואר די נדיר לגבי חסידים.