רפאל נחמן כהן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל נחמן כהן (פולע)|אחר=רפאל כהן (נרצח ב[[שואה]])|ראו=[[רפאל כהן]]}}
 [[תמונה:רפאל נחמן כהן.jpg|left|thumb|200px|רפאל נחמן כהן]]
-הרה"ח ר' פאלע כהן נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיר [[רודניא]] להוריו הרה"ח ר' ברוך שלום וסלאווא כהן ז"ל. נחשב כבעל שמועה גדול, חיבר את הספרים "[[שמועות וסיפורים]]", [[ליובאוויטש וחייליה]]" ו"[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]]".
+הרה"ח ר' '''פאלע כהן''' נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיר [[רודניא]] להוריו הרה"ח ר' ברוך שלום וסלאווא כהן ז"ל. נחשב כבעל שמועה גדול, חיבר את הספרים "[[שמועות וסיפורים]]", [[ליובאוויטש וחייליה]]" ו"[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]]".
 ==ביוגרפיה==
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 נהוג היה ברמת-גן אשר ב[[שמחת תורה]] מתאספות כל המשפחות החב"דיות על נשיהם וטפם בביתו של ר' פאלע, והוא היה מתוועד בכל להט חמימות נפשו, כדרכו. גם '[[משקה]]' היה לא חסר, כמובן. לאחר ההתוועדות הארוכה והמרוממת, היו כולם – החסידים בראש, ואחריהם המשפחות וצאצאיהם, צועדים בסך, בזמרה ובריקודים, אל עבר ביתו של הרב, לשתות ולהתוועד מעט ומשם נכנסים לכל בתי החסידים, כשבכל דירה שוהים מעט ל"מיני-[[פארבריינגען]]". בתי החסידים המועטים ברמת-גן – מפוזרים היו בכל העיר, כך שהיה על התהלוכה לחצות כבישים ראשיים. והנה, בכל עת הגיעם לכביש סואן, הי' ר' פאלע ניצב קוממיות באמצעו, עוצר את כל התנועה, מסביר בקול רם ושמח על שמחת תורה, מעורר לשמירת [[תורה]] ו[[מצוות]], ומסיים בהתלהבות סוחפת: "היום שמחת תורה, חייבים לשמוח, לרקוד ואף לעשות גלגול!", ואז, מול עיניהם העולזות-משתאות של כל הנהגים ונוסעיהם (רובם הכירוהו...) הי' ר' פאלע הנלהב קופץ ועורך 'קולע' באמצע הכביש הראשי – ואחריו התגלגלו ('קולע') אף חסידים נוספים. כך הי' בכל עת עבור התהלוכה לפני כביש. זו היתה שמחת תורה ברמת-גן, מדי שנה בשנה, עם ר' פאלע.
-בערוב ימיו רק' פולע היה חולני, אך בהרבה מקרים עמד בזה בגבורה עילאית. אירע שקיבל פעם התקפה נוראה של קוצר נשימה. במהירות בהולה הסיעו נכדו לבית הרפואה בצריפין. כל שניה היתה יקרה, כל רגע עמדה נשימתו להידום לעד, ובתו ונכדיו שליווהו, התפללו שימשיך לנשום לפחות עד הגיעם. סוף סוף קרבה המכונית במהירות נועזת לשערי בית הרפואה. לפתע פנה ר' פאלע לנהג, וביקש תוך חרחורים: "עצור, רגע, אל תיכנס לבית הרפואה" נזכרתי, שמחר יש לאבי ז"ל יארצייט. והלוא חייב אני להתפלל לפני העמוד! המתן נא", העתיר, חסר נשימה, "אולי אצליח להתגבר על קוצר הנשימה!".
+בערוב ימיו רק' פולע היה חולני, אך בהרבה מקרים עמד בזה בגבורה עילאית. אירע שקיבל פעם התקפה נוראה של קוצר נשימה. במהירות בהולה הסיעו נכדו לבית הרפואה בצריפין. כל שניה היתה יקרה, כל רגע עמדה נשימתו להידום לעד, ובתו ונכדיו שליווהו, התפללו שימשיך לנשום לפחות עד הגיעם. סוף סוף קרבה המכונית במהירות נועזת לשערי בית הרפואה. לפתע פנה ר' פאלע לנהג, וביקש תוך חרחורים: "עצור, רגע, אל תיכנס לבית הרפואה נזכרתי, שמחר יש לאבי ז"ל יארצייט. והלוא חייב אני להתפלל לפני העמוד! המתן נא", העתיר, חסר נשימה, "אולי אצליח להתגבר על קוצר הנשימה!".
 וכך ישב ר' פאלע, כ-2 דקות ברכב העומד הכן, כשמלוויו עוקבים במתיחות עצומה אחר מלחמתו החזקה, העקשנית, בקדחת הקצרת. והנה אט אט שככו החרחורים, השתחררו הלחלוחים, ור' פאלע נשם לרווחה: "אפשר לנסוע הביתה! מחר אוכל לומר קדיש".
@@ שורה 45: / שורה 45: @@
 בסוף ימיו, כשהחל [[הרבי שליט"א]] לזעוק בקול "[[משיח נאו]]" וכו' - חיזק את האמונה במשיח והביטחון בבואו המיידי, והחדירה בתוקף בכל צאצאיו. ר' פאלע חי את האמונה בגאולה בכל רגע ביום.
-יומיים לפני פטירתו, כשכבר לא יכל לדבר כלל בחולשתו הנוראה, התאמץ בכל כוחו והוציא מפיו את המילים: "ווען קומט ער? ווען קומט ער?" (=הוא הגיע? הוא הגיע)
+יומיים לפני פטירתו, כשכבר לא יכל לדבר כלל בחולשתו הנוראה, התאמץ בכל כוחו והוציא מפיו את המילים: "ווען קומט ער? ווען קומט ער?" (=הוא הגיע? הוא הגיע?)
 ר' פאלע זכה להעמיד דורות של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל ונפטר בשיבה טובה ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].