בנימין יהושע זילבר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= | ||
|רבותיו= רבי [[אברהם ישעיה קרליץ]] | |רבותיו= רבי [[אברהם ישעיה קרליץ]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו= שו"ת אז נדברו ח' כרכים | |חיבוריו= שו"ת אז נדברו ח' כרכים | ||
|השתייכות=[[מוסר|בעלי המוסר]] | |השתייכות=[[מוסר|בעלי המוסר]] | ||
גרסה מ־16:36, 7 בספטמבר 2010
| בנימין יהושע זילבר | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| ר' בנימין הצדיק | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | בעלי המוסר |
| רבותיו | רבי אברהם ישעיה קרליץ |
| חיבוריו | שו"ת אז נדברו ח' כרכים |
רבי בנימין יהושע זילבר (היה מכונה "רבי בנימין הצדיק") היה משיירי בעלי המוסר.
הרב זילבר זצ"ל היה בן צ"ג בפטירתו, כיהן כחבר מועצת גדולי התורה ומחברם של ספרים רבים, ביניהם: אז נדברו, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, וכן פירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא"ש, בית ברוך על "חיי אדם" ועוד ספרים וקונטרסים.
את יסודות חינוכו ועיצוב אישיותו קיבל, בנובהרדוק בישיבתו של רבי דוד בליאכר זצ"ל הי"ד במעזריטש. כבר אז דבק בו הכינוי "בנימין הצדיק" שכן היה משכמו ומעלה מכל בני הישיבה בלמדנות ובהתמדה, וזכה ליחס מיוחד מר' דוד ומשאר רבני הישיבה.
לרבי בנימין זצ"ל היה יבלטו"א חבר נעורים בשם ר' שמואל בן ארצי (חמיו של בנימין נתניהו, אשר חזר לכור מחצבתו בשנים האחרונות, ואף כתב זכרונות מרגשים מימי תלמודו בישיבת המוסר בנובהרדוק).
וכך הוא מספר על חברו מנוער רבי בנימין זילבר זצ"ל: "הוא בא אלינו מהישיבה הקטנה בבריסק, הוא מיעט בלימוד מוסר, הוא היה ב'חבורה' אבל לא עבד ב'פעולות'. היה מתמיד, והתפלל בשקט בניגוד לנובהרדוק. קינאנו בו, והערצנו אותו, הוא משך תשומת לב בגלל ההתמדה והעדינות שלו. זכורני כיצד תפס בו ר' דוד בליאכר בשמחת תורה ורקד עמו ביחידות, ליבנו יצא מקינאה. היה נחשב ל'פרומער' מיוחד, הלך עם ידיים על ליבו תמיד. אמרו עליו שנולד בלי יצר הרע..."
ר' בנימין בנוסף על כך שהיה פוסק גדול, השמיע שיחות מוסר לאלפים, ושימש כ'משגיח' בכל מיני ישיבות. ברם מעל הכל, בלט במידת האמת שבו.
במחלוקת הגדולה בשנת תשמ"ט נגד הרבי נשיא דורנו התגלתה מידת האמת של ר' בנימין במלא תפארתה. הוא לא היסס להביע את דעתו בתקיפות נגד בעלי המחלוקת למרות שהם היו שייכים ל"חוגו" הליטאי. בעצם ימי המחלוקת הוא הפגין נוכחות בהשתתפותו בכינוס חב"די גדול שהתקיים בתל אביב/ הופעתו בכינוס הייתה בבחינת הבעת מחאה גלויה נגד המחרפים, והוא עשה זאת בגאון למרות ששילם מחיר חברתי לא פשוט בגין עמדתו זו הבלתי מתפרשת.
בספריו הוא נוקט יחס של הוקרה והערצה לרבה"ק. למשל, בחיבורו הגדול "בית ברוך" על ספר "חיי אדם" הוא כותב בהקדמה: ""כן הבאתי דברים מ"שלחן ערוך" של הגרש"ז מלאדי. וביחוד הדינים שהשמיטם ה"חיי אדם", משום שאינם מצויים ביותר, העתקתים ע"פ רוב משולחנו הערוך של הגרש"ז, שכולל בדבריו דברי ה"שלחן ערוך" ונושאי כליו בקצור. וג"כ דייקתי להעתיק לשונו ממש, כי סגנונו צח ונקי ולפעמים במילים ספורות הוא מיישב כמה קושיות בבת אחת".
גם בנושא שלימות ארץ ישראל וסכנת פקוח הנפש שבמסירתם, היה רבי בנימין בעל דעה עצמאית, שלא נטתה בהכרח אחר האווירה הכללית בציבור החרדי והליטאי. משנכח לדעת כי מסירת שטחים אכן עלולה להביא לסכנת חיים רח"ל לעם היושב בציון, חתם על קול -קורא נרגש המתריע על האסון שבמסירת שטחי יהודים לגרועים שבאויבינו, ועל החרפה הגדולה שבגירושם של אחב"י מגוש קטיף[1]
מקורות
הערות שוליים
- ↑ יחד איתו חתמו גם הראשל"צ הגר"מ אליהו, והגר"מ מאזוז. מקרב חברי "מועצת גדולי התורה" הליטאים חתם רק רבי בנימין ביחד עם יבלטו"א חברי מועגה"ת כבוד קדושת האדמורי"ם מסדיגורה ומבוסטון.