מידות טובות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | '''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | ||
בניגוד ל[[אומות העולם]] הנולדים עם כל המידות רעות, [[יהודי]] נולד עם מידות טובות שהם ב[[נפש הבהמית]] שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא מ[[שלוש קליפות | בניגוד ל[[אומות העולם]] הנולדים עם כל המידות רעות, [[יהודי]] נולד עם מידות טובות שהם ב[[נפש הבהמית]] שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא מ[[שלוש קליפות הטמאות]], נפשו הבהמית של יהודי היא מ[[קליפת נוגה]], שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}} | ||
== מכל מלמדי השכלתי == | == מכל מלמדי השכלתי == | ||
גרסה מ־13:00, 3 בספטמבר 2010
המדות הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.
בניגוד לאומות העולם הנולדים עם כל המידות רעות, יהודי נולד עם מידות טובות שהם בנפש הבהמית שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא משלוש קליפות הטמאות, נפשו הבהמית של יהודי היא מקליפת נוגה, שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים.[2]
מכל מלמדי השכלתי
על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל נברא בעולם, עד שאמרו כי לולי ניתנה התורה, היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.
העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.
כל המדות, אף גם המדות הלא טובות, או גם רעות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם לעבודת ה' על פי התורה. וכמו שהרב הצדיק ר' משולם זוסיא זצ"ל מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:
- הצנע לכת.
- מעמיד עצמו בסכנה - מסירות נפש.
- דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול - אל תהא מצווה קלה בעיניך.
- עמל בטרחא גדולה.
- זריזות.
- בוטח ומקווה - בטחון.
- אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.[3]
מידות טובות ותורה
בהיום יום מובא, כי רבי משה שניאורי בנו של רבינו הזקן, בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים במסכת גיטין[4], ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר רבי שמעון בן יוחאי שם "וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של רבי עקיבא". בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - בניגון, כדרכו בקדש: תורה שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת חסד וטוב, ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם להצמח צדק בהיותו בגיל ח'-י"א שנה[5].
ראו עוד
הערות שוליים
- ↑ לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.
- ↑ אדמו"ר הזקן,ליקוטי אמרים.
- ↑ היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.
- ↑ ס"ז א.
- ↑ היום יום, כ"ג אלול.