חסידות ויז'ניץ – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
הקטע על סערעט נמחק. לא חומר רציני
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הצמח צדיק מויז'ניץ]]
[[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הצמח צדיק מויז'ניץ]]
[[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|במרכז נראה האהבת ישראל מויז'ניץ]]
[[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|במרכז נראה האהבת ישראל מויז'ניץ]]
[[תמונה:משה יהושע הגר.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]]
[[תמונה:משה יהושע הגר.jpg|left|thumb|200px|האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]]


'''שושלת ויז'ניץ'''  היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב.  
'''שושלת ויז'ניץ'''  היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב.  
שורה 10: שורה 10:


רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים:
רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים:
* בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב ב[[וישווה]] ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש"א]] . בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם.
* בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב ב[[וישווה]] ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש"א]]. בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם.
* רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב ב[[בלגיה]], ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת [[שיכון ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו. נפטר ב[[תשל"ב]]. על כך אמר הרבי שבכך שוויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין השמחה בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%95%D7%99%D7%96'%D7%A0%D7%99%D7%A5 תורת מנחם תשי"ד]</REF>
* רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב ב[[בלגיה]], ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת [[שיכון ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו. נפטר ב[[תשל"ב]]. על כך אמר הרבי שבכך שוויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין השמחה בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%95%D7%99%D7%96'%D7%A0%D7%99%D7%A5 תורת מנחם תשי"ד]</REF>


::בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>
::בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>
**חתנו רבי '''נפתלי חיים אדלר''' מדזיקוב זצ"ל, חתן האדמו"ר רבי [[חיים מאיר הגר]] בעל האמרי חיים מויז'ניץ. בא לרבי כשהוא ישוב על כסא הגלגלים. [[הרבי]] בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.


* רבי אליעזר מויז'ניץ, ה[http://hebrewbooks.org/35372 '''דמשק אליעזר''']. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש"ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש"ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה ארצה כמה חודשים לאחר מכן.
* רבי אליעזר מויז'ניץ, ה[http://hebrewbooks.org/35372 '''דמשק אליעזר''']. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש"ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש"ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה ארצה כמה חודשים לאחר מכן.
שורה 35: שורה 37:


בשנת [[תשס"ו]] הופיע במעמד סיום הרמב"ם הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו"ר מויזניץ מארה"ק שליט"א, ודיין חסידי ויזניץ בוויליאמסבורג, עמד על מה שכתוב "אתם נצבים היום כולכם" שבזכות לימוד הרמב"ם וסיום הרמב"ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה.<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]</REF>
בשנת [[תשס"ו]] הופיע במעמד סיום הרמב"ם הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו"ר מויזניץ מארה"ק שליט"א, ודיין חסידי ויזניץ בוויליאמסבורג, עמד על מה שכתוב "אתם נצבים היום כולכם" שבזכות לימוד הרמב"ם וסיום הרמב"ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה.<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]</REF>
== רבי נפתלי חיים מדזיקוב ==
הגה"ק רבי '''נפתלי חיים אדלר''' מדזיקוב זצ"ל, חתן האדמו"ר רבי [[חיים מאיר הגר]] בעל האמרי חיים מויז'ניץ.
בא לרבי כשהוא ישוב על כסא הגלגלים. [[הרבי]] בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==