מרדכי שלמה פרידמן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה}}
-רבי מרדכי שלמה פרידמן האדמו"ר מבויאן חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונשיא אגודת האדמורי"ם באמריקה.
+רבי '''מרדכי שלמה פרידמן''' האדמו"ר מבויאן חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונשיא אגודת האדמורי"ם באמריקה.
-הרב פרידמן נולד בבויאן ב[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לאביו רבי יצחק מבויאן בעל "פחד יצחק", שהיה נכד ישראל מרוז'ין. אמו היתה בתו של הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא בנו של הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל. הוא התחנך על ברכי אביו והעפיל למדרגות גבוהות בלימוד התורה בהשגה אלקית ובדביקות בבורא. בח"י סיון [[תרס"ח]] נישא לבתו של הרה"ק ר' ישראל שלום יוסף ממעז'בוז )נכד האוהב ישראל מאפטא. בתרע"ז בהיותו בן כ"ו שנים הוכתר לישב על כסא אביו.
+הרב פרידמן נולד בבויאן ב[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לאביו רבי יצחק מבויאן בעל "פחד יצחק", שהיה נכד ישראל מרוז'ין. אמו היתה בתו של הרה"ק רבי [[יוחנן מרחמסטריווקא]] בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל‎‎. הוא התחנך על ברכי אביו והעפיל למדרגות גבוהות ב[[לימוד התורה]] בהשגה אלקית ובדביקות בבורא. בח"י סיון [[תרס"ח]] נישא לבתו של ר' ישראל שלום יוסף ממעז'בוז נכד האוהב ישראל מאפטא. בתרע"ז בהיותו בן כ"ו שנים הוכתר לישב על כסא אביו.
-בתרפ"ז התיישב ב[[ניו יורק]] ועד מהרה נודע בצדקותו ורבים השכימו לפתחו ושקדו על דלתותיו לדרוש את ה', ולבקש את ברכותיו הקדושות שפעלו ישועות בקרב הארץ. כך הצליח להקים באמריקה של אז, את המלכות האצילית של בויאן, ולגדל דור חדש של אברכים חסידיים עובדי ה'. כמו"כ היה פעיל הרבה בעניני הכלל, ואחרי המלחמה התגייס לשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה, ולעזרת הפליטים.
+ב[[תרפ"ז]] התיישב ב[[ניו יורק]] ועד מהרה נודע בצדקותו ורבים השכימו לפתחו ושקדו על דלתותיו לדרוש את ה', ולבקש את ברכותיו הקדושות שפעלו ישועות בקרב הארץ. כמו"כ היה פעיל הרבה בעניני הכלל, ואחרי ה[[שואה|מלחמה]] התגייס לשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה, ולעזרת הפליטים.
-אהבת ישראל שבערה בו היתה לשם דבר והרבה לפזר סכומים גדולים לצדקה, תוך שהוא עצמו מסתפק במועט שבמועט. ביקר מספר פעמים בארץ ישראל ושמר את החזקה שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסאדיגורא על ההדלקה ב[[ל"ג בעומ]]ר במירון, וכשנבצר ממנו לבוא מינה לכך שליח את רבה של צפת.
+אהבת ישראל שבערה בו היתה לשם דבר והרבה לפזר סכומים גדולים לצדקה, תוך שהוא עצמו מסתפק במועט שבמועט. ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] ושמר את החזקה שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסדיגורא על ההדלקה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]], וכשנבצר ממנו לבוא מינה לכך שליח את רבה של צפת.
 כיסופים לגאולה מילאו את כל ישותו והרבה להתעניין במצב ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]] ולהתפלל עבורם. ב[[תשי"ג]] יסד את הישיבה הקדושה "מתיבתא תפארת ישראל" ב[[ירושלים]], המתנוססת לשם ולתהלה. בשנת [[תשכ"ח]] חלה וגם בגבור עליו מחלתו המשיך בעבודת הקודש ובהתמדתו העצומה ב[[תורה]], עד שנסתלק ביום ה' אדר [[תשל"א]] ונטמן בהר הזיתים.
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב אל הרבי מבויאן{{הערת שוליים|בי"א אלול תש"א אגרת א'תקכ.}} בתור נשיא אגודת האדמורי"ם בארה"ב לקבעו תענית ציבור  יחד עם הרב הרצוג, הרב דושנינסקי, רבני הספרדים, והרב [[יחזקאל אברמסקי]]. כמו"כ עמד עמו הרבי בקישר מכתבים בענין האגודה למען שמירת שבת שהקים.
-ביום ג' פרשת חיי שרה תש"ז, כתב האדמו"ר מבויאן אל הרבי:
+ב[[חשוון]] [[תש"ז]], כתב האדמו"ר מבויאן אל [[הרבי הריי"צ]]:
 :::''"כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' פרשת תולדות הבע"ל נתחיל בכתיבת ספר התורה לזכרון חללי אירופה הי"ד, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים מהאדמורי"ם, אודים מוצלים מאש, היתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו"{{הערת שוליים|בכ"ג מרחשון תש"ז אגרת ב'תתקנא השיב הרבי כי הוא שולח את רבי שמואל שליט"א הלוי לעוויטין, להשתתף בשליחותו באסיפתם הכבודה.}}.
-==עם הקבי==
+==עם הרבי==
 לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] היה האדמו"ר מבויאן ביחסי ידידות קרובים ביותר עם הרבי והתראו כמה פעמים. והרבי שלח מכתב אל האדמו"ר מבויאן בברכת מזל טוב להולדת נכדתו.
 ביום [[י"ג באלול]] [[תשכ"ו]] עברה ליד [[770]] לויה של
-הרה"ח ר' משה שלמה הכהן הורנשטיין חסיד בויאן{{הערת שוליים| הוא היה בא בראשי חדשים ל 770- ומקבל עליה של כהן במנין של הרבי, אח"כ היה נכנס לחדרו הקדוש של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה", אולם בר"ח אלול תשכ"ו לא איחל לו, והיה מאד מודאג מזה. ואכן פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.}} שאשתו ז"ל היתה קרובת משפחה של הרבי. הרבי ליוה את הארון בהליכה קצרה ואח"כ נכנס לרכב שנסע אחרי הלויה עד בית מדרשו של האדמו"ר מבויאן באיסט סייד מנהטן. כשראה הרבי את האדמו"ר מבויאן יורד במדריגות ביתו, יצא
+הרה"ח ר' משה שלמה הכהן הורנשטיין חסיד בויאן{{הערת שוליים| הוא היה בא בראשי חדשים ל 770- ומקבל עליה של כהן במנין של הרבי, אח"כ היה נכנס לחדרו הקדוש של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה", אולם בר"ח אלול תשכ"ו לא איחל לו, והיה מאד מודאג מזה. ואכן פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.}} שאשתו ז"ל היתה קרובת משפחה של הרבי. הרבי ליוה את הארון בהליכה קצרה ואח"כ נכנס לרכב שנסע אחרי הלויה עד בית מדרשו של האדמו"ר מבויאן באיסט סייד מנהטן. כשראה הרבי את האדמו"ר מבויאן יורד במדריגות ביתו, יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.
-מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו
-מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם
-בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה
-הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.
 הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן היתה מיוחדת במינה. לפי השמועה היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]] ב[[פורים]]. הצדיק היה מזכיר את שמו של כ"ק אדמו"ר ביראת כבוד מיוחדת. כשאחד מחסידיו שבא מארץ הקודש להסתופף בצלו, נכנס לקבל את ברכת הפרידה, אמר לו שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".
-כאשר ביקר האדמו"ר בארה"ק ב[[תשי"ג]], ביקר את מוסדות חב"ד. ב[[כ' בשבט]] הוא נסע ל[[לוד]] בליווי עשרות מחסידיו ואישי הצבור החרדי, לבקר בישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש. הוא התקבל בכבוד רב ע"י חברי נשיאות אגודת חב"ד בארץ ישראל. בהמשך עבר בין הכתות והביע התפעלותו מהיקף ידיעות התלמידים והבנתם. בהיכל הישיבה נערכה מסיבת קבלת פנים לכבוד רבינו הק', בהשתתפות רבי [[שניאור גרליק]] רבה של כפר חב"ד,
+כאשר ביקר האדמו"ר בארה"ק ב[[תשי"ג]], ביקר את מוסדות חב"ד. ב[[כ' בשבט]] הוא נסע ל[[לוד]] בליווי עשרות מחסידיו ואישי הצבור החרדי, לבקר בישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש. הוא התקבל בכבוד רב ע"י חברי נשיאות אגודת חב"ד בארץ ישראל. בהמשך עבר בין הכתות והביע התפעלותו מהיקף ידיעות התלמידים והבנתם. בהיכל הישיבה נערכה מסיבת קבלת פנים לכבוד רבינו הק', בהשתתפות רבי [[שניאור גרליק]] רבה של כפר חב"ד, ראשי הישיבה, המשפיעים, וקהל רב מאנשי לוד וכפר חב"ד"{{הערת שוליים|קובץ "תפארת ישראל" רוז'ין קובץ נ"ה ע' 67. עיתון "המודיע" מיום כ"א שבט תשי"ג.}} כן ביקר גם במוסדות ב[[כפר חב"ד]].
-ראשי הישיבה, המשפיעים, וקהל רב מאנשי לוד
-וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני רבינו הק'"{{הערת שוליים|קובץ "תפארת ישראל" רוז'ין קובץ נ"ה ע' 67. עיתון "המודיע" מיום כ"א שבט תשי"ג.}} כן ביקר גם במוסדות בכפר חב"ד.
 ב[[ניסן]] [[תשכ"ב]] שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. ובערב חג הפסח תשכ"ב{{הערת שוליים|אגרת ח'תב.}} שלח לו הרבי מכתב ברכה חזרה.
 לאחר הסתלקותו של האדמו"ר מבויאן בשנת [[תשל"א]], והבאת ארונו למנוחת עולמים בעיר הקודש ירושלים, שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הגרש"י זוין זצ"ל לנחם את המשפחה בשמו.