הכהן כמורה הוראה – הבדלי גרסאות

בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט.  החל מ[[אדמו"ר הזקן]], שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן<ref>ספר ליקוטי תורה, מאמר "ויפרח מטה אהרן" לפרשת קרח</ref> וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותם<ref>ספר מאמרי אדמו"ר הזקן על התורה והמועדים חלק בראשית-שמות, דף ר"י ודך רנ"ג | ובדברי רבו [[המגיד ממזריטש]] בספר '''מגיד דברו ליעקב''' -חלק 'רמזי תורה' דף צא:</ref>.

ה[[אדמו"ר האמצעי]] (אדמו"ר השני בשלשת אדמור"י חב"ד) האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו<ref>וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו</ref>, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם<ref>כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי אדמו"ר האמצעי חלק בראשית</ref>, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי<ref>מאמרי אדמו"ר האמצעי "דרושי חתונה" חלק א דף קמה | ובספר מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל</ref>, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש<ref>מאמרי אדמו"ר האמצעי לספר במדבר חלק ג דף תתקעב</ref>.

[[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ז]], מסר מאמר שמסיברה את כח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה<ref>ספר מאמרי אדמור המהר"ש תרכז דף שי</ref>.

גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה<ref>ספר פלח הרימון ל[[הלל מפאריץ']] שמות דף תכז</ref>.

[[הרבי מליובאוויטש]], בשיחותיו, מסביר שעבודת בני שבט לוי היא יותר קשה מעבודת שאר בני ישראל ולכן הם צריכים לחינוך ארוכה כדי להצליח בה<ref>שיחות קודש מכ"ה במר-חשוון,  שנת תשל"ג</ref>. הרבי גם מתאר את ניצוץ הכהונה שנקשר עם אהרן ובניו הכהנים באותו אופן שנקשר '''ניצוץ היהדות''' בתוך כל יהודי ויהודי<ref>ליקוטי שיחות חלק כח דף קיא</ref>.