אברהם חיים נאה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (חיים נאה הועבר לשם אברהם חיים נאה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]] | [[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]] | ||
הרב אברהם חיים נאה נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסא. | הרב אברהם חיים נאה נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסא. | ||
הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. | |||
הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים; בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] [[מלך המשיח]] היה בקשר מכתבים שהביא את אותו להיות מקושר אמיתי לרבי מלך המשיח. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם, ובטל לתורתם ולכל הגה היוצא מפיהם. | הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים; בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] [[מלך המשיח]] היה בקשר מכתבים שהביא את אותו להיות מקושר אמיתי לרבי מלך המשיח. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם, ובטל לתורתם ולכל הגה היוצא מפיהם. | ||
| שורה 8: | שורה 10: | ||
כבר בילדותו ניכר עליו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מבכתות יבמות חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן הוציא ספר שו"ת בשם [[פתח דברי]]. | כבר בילדותו ניכר עליו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מבכתות יבמות חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן הוציא ספר שו"ת בשם [[פתח דברי]]. | ||
בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת חברון]] וב[[תורת אמת ירושלים]] והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון | בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת חברון]] וב[[תורת אמת ירושלים]] והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים. | ||
בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרה"ח ר' [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. | בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרה"ח ר' [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. | ||
בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב ברוך נאה (שאף הוא היה מקושר ל[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]), ואף קיבל מכתב מיוחד אודות ספרו '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב ברוך נאה (שאף הוא היה מקושר ל[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]), ואף קיבל מכתב מיוחד אודות ספרו '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | ||
הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא. על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא: | הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר. | ||
טעות חמורה מקובלת בציבור, כי מי שנוהג כמו ר' חיים נאה הוא מיקל,ולא היא. לדוגמא ב'שיעורים' של אכילה לחולה ביום הכיפורים, לדעת ר' חיים נאה מותר לחולה לאכול פחות מאשר מה שמתירים המיעוט הנוהגים כמו השיעורים הגדולים. | |||
על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא: | |||
לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה, ואמר בקשר לזה: בימי השואה, יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן". | לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה, ואמר בקשר לזה: בימי השואה, יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן". | ||
הרב נאה, חיבר ספרים רבים בהלכה, ערך את [[לוח כולל חב"ד]], כיהן כרב ב[[אוזבקיסטן]], [[מצרים]] ו[[ארץ הקודש]]. נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]]. | הרב נאה, היה מראשי כולל חב"ד, ספרא דדיינא ב'עדה החרדית', מראשי בד"צ אגודת ישראל, חיבר ספרים רבים בהלכה, ערך את [[לוח כולל חב"ד]], כיהן כרב ב[[אוזבקיסטן]], [[מצרים]] ו[[ארץ הקודש]]. נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]]. | ||
==מקור לערך זה== | |||
[[בית משיח]] 563 כתבה מאת שניאור זלמן ברגר | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נ]] | ||
גרסה מ־16:19, 6 באוגוסט 2007
הרב אברהם חיים נאה נולד בי"ג אייר בשנת תר"נ, בחברון עיר הקודש, לאביו הרב מנחם מענדל נאה ולאימו הרבנית מוסא.
הרב מנחם מענדל נאה היה מראשי חב"ד בארץ הקודש.
הרב אברהם חיים נאה היה חסיד ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים; בצעירותו זכה להיכנס ל'יחידות' לאדמו"ר הרש"ב, עם אדמו"ר הריי"צ היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש, ועם הרבי מלך המשיח היה בקשר מכתבים שהביא את אותו להיות מקושר אמיתי לרבי מלך המשיח. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם, ובטל לתורתם ולכל הגה היוצא מפיהם.
שנות צעירותו
כבר בילדותו ניכר עליו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מבכתות יבמות חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן הוציא ספר שו"ת בשם פתח דברי.
בבחרותו למד בישיבת תורת אמת חברון ובתורת אמת ירושלים והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.
בשנת תרע"א, כשהיה בגיל 21 שנים, יצא לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרה"ח ר' שלמה יהודה לייב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן.
בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב ברוך נאה (שאף הוא היה מקושר לרבותינו נשיאינו), ואף קיבל מכתב מיוחד אודות ספרו 'קצות השולחן', ספר המבאר את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.
טעות חמורה מקובלת בציבור, כי מי שנוהג כמו ר' חיים נאה הוא מיקל,ולא היא. לדוגמא ב'שיעורים' של אכילה לחולה ביום הכיפורים, לדעת ר' חיים נאה מותר לחולה לאכול פחות מאשר מה שמתירים המיעוט הנוהגים כמו השיעורים הגדולים.
על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:
לאחר השואה, רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב דובער בוימגרטן התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה, ואמר בקשר לזה: בימי השואה, יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".
הרב נאה, היה מראשי כולל חב"ד, ספרא דדיינא ב'עדה החרדית', מראשי בד"צ אגודת ישראל, חיבר ספרים רבים בהלכה, ערך את לוח כולל חב"ד, כיהן כרב באוזבקיסטן, מצרים וארץ הקודש. נפטר בכ' תמוז תשי"ד.
מקור לערך זה
בית משיח 563 כתבה מאת שניאור זלמן ברגר