ישראל נחמן לרנר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכה של 31.44.137.28 (שיחה) לעריכה האחרונה של ברכת הגאולה תגית: שחזור |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח הרב לרנר ביחד עם הרב מנחם מענדל טהאלער את [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש]] והחל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]]. כחלק מעבודתו בישיבה אחראי הרב לרנר על שיטת לימוד הנגלה ומנגישה לבחורים ומחנך את תלמידי הישיבה ללימוד הסוגיא באופן נכון, את זאת הוא עושה באמצעות 'שיעור כללי' אותו הוא מוסר פעם בשבוע בישיבה בסוגיא הנלמדת. | לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח הרב לרנר ביחד עם הרב מנחם מענדל טהאלער את [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש]] והחל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]]. כחלק מעבודתו בישיבה אחראי הרב לרנר על שיטת לימוד הנגלה ומנגישה לבחורים ומחנך את תלמידי הישיבה ללימוד הסוגיא באופן נכון, את זאת הוא עושה באמצעות 'שיעור כללי' אותו הוא מוסר פעם בשבוע בישיבה בסוגיא הנלמדת. | ||
בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר].}}. | |||
==שיעורים וחיבורים== | ==שיעורים וחיבורים== | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
בשנת [[תשע"ה]], עם הקמת ארגון המרצים החב"דיים [[פרדס - במה לחכמה יהודית]] נמנה הרב לרנר כחבר מן המניין בצוות המרצים ומוסרי שיעורי-עומק בנושאי יהדות ברמה גבוהה ובשפה קולחת ומותאמת לקהל הרחב. | בשנת [[תשע"ה]], עם הקמת ארגון המרצים החב"דיים [[פרדס - במה לחכמה יהודית]] נמנה הרב לרנר כחבר מן המניין בצוות המרצים ומוסרי שיעורי-עומק בנושאי יהדות ברמה גבוהה ובשפה קולחת ומותאמת לקהל הרחב. | ||
בשנת [[תשע"ז]], ייסד ועמד בראש השלוחה של מכון [[למען ילמדו]] בעיר צפת{{הערה|[http://chabad.info/news/צפת-עשרות-אברכים-הצטרפו-ללימודי-ההסמכ/ חנוכת סניף "למען ילמדו" במעמד רבני צפת]}}, במסגרתו מסר סדרת הרצאות וקורסים בנושאי הלכה תוך שהוא מקיף את סדר השתלשלות ומסורת הפסיקה מזמן משה רבינו עד הדורות האחרונים. | |||
הרב לרנר הינו העורך של חלק מספרי '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]] מועדים' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]], בהם נמצא היקף מתומצת ויוצא דופן בעושרו "בשפה ברורה ובלשון בהירה, המגישה את ההלכה כשולחן הערוך לכל החפץ ללמוד ולהבין את הלכות החג" על פי פסקי רבותינו נשיאנו ורבני חב"ד לאורך הדורות. | |||
==שיטת לימוד== | ==שיטת לימוד== | ||
בגישתו הלימודית ובשיעוריו ב[[גמרא]] דוגל בבהירות הסוגיא, העמקה בסברות והגדרות השיטות. גם ב[[תורת החסידות]] מתמקד בהדגשת החידושים במאמרים של הרבי, בעקבות המאמרים של רבותינו נשיאנו שקדמו לזה. בתהליך הלמידה מרבה בהבאת ענייני החסידות לידי התאמה והשלכה בחיי היום יום באופן פרקטי ומעשי. | בגישתו הלימודית ובשיעוריו ב[[גמרא]] דוגל בבהירות הסוגיא, העמקה בסברות והגדרות השיטות. גם ב[[תורת החסידות]] מתמקד בהדגשת החידושים במאמרים של הרבי, בעקבות המאמרים של רבותינו נשיאנו שקדמו לזה. בתהליך הלמידה מרבה בהבאת ענייני החסידות לידי התאמה והשלכה בחיי היום יום באופן פרקטי ומעשי. | ||
בתוך כך, בשנים האחרונות הגה שיטת לימוד מיוחדת ב[[הגדת הרבי]], אותה פרס בסדרת מאמרים פרי עטו בגיליונות [[התמים]] ובקבצים תורניים שיצאו לרגל חודש ניסן בהוצאת [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]], בהם מציג סדרת כללים מנחים ללימוד טעמי ומנהגי ההגדה שנערכה בידי [[הרבי]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||