שלוחי הרבי – הבדלי גרסאות
המשך |
תיקון שגיאה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
== שליחות בשדה החינוך == | == שליחות בשדה החינוך == | ||
{{הפניה לערך מורחב|חינוך}} | {{הפניה לערך מורחב|חינוך}} | ||
שליחות בשדה החינוך - (במסגרת) [[רשת אהלי יוסף יצחק]] - הינה פעילות חב"דית ללימוד [[תשב"ר]] [= תינוקות של בית רבן] בכל ימות השנה (למעט חופשות פסח, תשרי, וחופשת הקיץ<ref>בחופשות הקיץ נמצאים הילדים ב[[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפים]], ולפעמים (תלוי לפי מקום) מתקיים גם קיטנות ו[[אורו של משיח (קעמפ)|דיי קעמפים]] [= קעמפ ללא שינה] בחופשת הפסח.</ref>) במסגרת פעילות זו מלמדים | שליחות בשדה החינוך - (במסגרת) [[רשת אהלי יוסף יצחק]] - הינה פעילות חב"דית ללימוד [[תשב"ר]] [= תינוקות של בית רבן] בכל ימות השנה (למעט חופשות פסח, תשרי, וחופשת הקיץ<ref>בחופשות הקיץ נמצאים הילדים ב[[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפים]], ולפעמים (תלוי לפי מקום) מתקיים גם קיטנות ו[[אורו של משיח (קעמפ)|דיי קעמפים]] [= קעמפ ללא שינה] בחופשת הפסח.</ref>) במסגרת פעילות זו מלמדים רבנים, [[מלמד תינוקות|מחנכים]], ומורים, את הילדים שנמצאים ב[[תלמוד תורה]]. | ||
את פעילות זו עודדו [[רבותינו נשאינו]] במשך השנים ללמד מתוך [[מסירות נפש]], רבותינו נשיאינו הורו כי התנאי הראשון וההכרחי ביותר למלמד תינוקות הוא היותו ירא שמים. כך למשל, בהגיע ר' [[יעקב יוסף רסקין]] לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. | את פעילות זו עודדו [[רבותינו נשאינו|רבותינו נשיאנו]] במשך השנים ללמד מתוך [[מסירות נפש]], רבותינו נשיאינו הורו כי התנאי הראשון וההכרחי ביותר למלמד תינוקות הוא היותו ירא שמים. כך למשל, בהגיע ר' [[יעקב יוסף רסקין]] לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. | ||
הרבי דחף ועודד באופן קבוע לעסוק בחינוך, בדגש על חינוך בגיל הצעיר. כך הורה הרבי לדוגמה לשלוחים במשרה מלאה שיפנו זמן לעסוק בחינוך, וכאשר היה מי שביקש מהרבי לעזוב את עבודת החינוך ולהקדיש את כל עיתותיו לעסוק ב[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] שלל זאת<ref>"מהו ההכרח לדעתו שאופן שליחותם ומקומה צריכה להיות '''דוקא''' כפי רצונו והיפך רצוני?" (לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 488).</ref> הרבי, ואף קבע שמעלת עבודת החינוך בדורנו נעלית יותר ממשרת רבנות<ref>מכתב מתאריך כ"ב תמוז תשכ"ח לרב [[חיים יעקב שלאממע]], אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תקכו. כאשר הרב [[יצחק מאיר הרץ]] השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך בחינוך או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא".</ref>. | הרבי דחף ועודד באופן קבוע לעסוק בחינוך, בדגש על חינוך בגיל הצעיר. כך הורה הרבי לדוגמה לשלוחים במשרה מלאה שיפנו זמן לעסוק בחינוך, וכאשר היה מי שביקש מהרבי לעזוב את עבודת החינוך ולהקדיש את כל עיתותיו לעסוק ב[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] שלל זאת<ref>"מהו ההכרח לדעתו שאופן שליחותם ומקומה צריכה להיות '''דוקא''' כפי רצונו והיפך רצוני?" (לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 488).</ref> הרבי, ואף קבע שמעלת עבודת החינוך בדורנו נעלית יותר ממשרת רבנות<ref>מכתב מתאריך כ"ב תמוז תשכ"ח לרב [[חיים יעקב שלאממע]], אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תקכו. כאשר הרב [[יצחק מאיר הרץ]] השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך בחינוך או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא".</ref>. | ||