שביעי של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:קריעת ים סוף.jpg|left|thumb|300px|קריעת ים סוף]] | [[תמונה:קריעת ים סוף.jpg|left|thumb|300px|קריעת ים סוף]] | ||
'''שביעי של פסח''', הוא חג החל ביום השביעי של [[חג הפסח]], ובחו"ל חל יום טוב גם ביום השמיני, המכונה '''אחרון של פסח'''. | '''שביעי של פסח''', הוא חג החל ביום השביעי של [[חג הפסח]], ובחו"ל חל יום טוב גם ביום השמיני, המכונה '''אחרון של פסח'''. | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
== ענין החג == | == ענין החג == | ||
הרבי | הרבי מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא קריעת ים סוף, שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני '''משה''', ולכן כתיב ״אז ישיר גו׳״ לשון יחיד- אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגה משה; ואילו אחרון של פסח קשור עם הארת ה[[משיח]], כנ״ל. | ||
ובכללות מבואר שזהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ליציאת מצרים שהיתה ע״י משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה. | ובכללות מבואר שזהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ליציאת מצרים שהיתה ע״י משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה. | ||
זהו הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו — כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות. | |||
== סעודת משיח == | == סעודת משיח == | ||
בחג הפסח [[תרס"ו]], הידועה כשנת | בחג הפסח [[תרס"ו]], הידועה כשנת ה[[קץ]] אשר היתה שנה מופלאה וזכורה בקרב ימי החסידים כפסח מלא גילויים מרעישים מהרבי [[הרש"ב]], תיקן הרש"ב | ||
את התקנה הקדושה של הד' כוסות בעת סעודת משיח. | את התקנה הקדושה של הד' כוסות בעת סעודת משיח. | ||
== מקורות == | == מקורות == | ||
גרסה מ־17:11, 9 באוגוסט 2010
שביעי של פסח, הוא חג החל ביום השביעי של חג הפסח, ובחו"ל חל יום טוב גם ביום השמיני, המכונה אחרון של פסח.
ענין החג
הרבי מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא קריעת ים סוף, שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני משה, ולכן כתיב ״אז ישיר גו׳״ לשון יחיד- אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגה משה; ואילו אחרון של פסח קשור עם הארת המשיח, כנ״ל.
ובכללות מבואר שזהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ליציאת מצרים שהיתה ע״י משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.
זהו הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים דחג הפסח, חג השבועות, חג הסוכות, שמיני עצרת, ואפילו בראש השנה וביום הכפורים, מברכים שהחיינו — כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.
סעודת משיח
בחג הפסח תרס"ו, הידועה כשנת הקץ אשר היתה שנה מופלאה וזכורה בקרב ימי החסידים כפסח מלא גילויים מרעישים מהרבי הרש"ב, תיקן הרש"ב את התקנה הקדושה של הד' כוסות בעת סעודת משיח.
מקורות
קישורים חיצונים
סיפור התקנה של ד' כוסות בסעודת משיח חב"ד אינפו