רבי שמעון בן יהוצדק – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
דף חדש: רבי שמעון בן יהוצדק מובא בירושלמי כי הוא היה מתשבח בקפיצותיו שבשמחת בית השואבה. הרבי{{הערת שוליים|1=[[ש…
 
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבי שמעון בן יהוצדק
'''רבי שמעון בן יהוצדק''' הוא תנא, יש אומרים שהיה בזמן [[רבי טרפון]]{{הערת שוליים|סדר הדורות בשם ספר יוחסין]], ויש אומרים שהיה רבו של רבי יוחנן{{הערת שוליים|שם וכמ"ש בתוס' נדה י, ב.}} ויש אומרים ששלושה בן יהוצדק היו{{שם, והרבי מסיים על כך: "ועדיין צ"ע".}}
==משתבח בקפיצותיו==
מובא ב'''ירושלמי'''{{הערת שוליים|סוכה פ"ה ה"ד.}} כי בן יהוצדק הוא היה משתבח בקפיצותיו שב[[שמחת בית השואבה]]. למרות שהיו שני בן יהוצדק{{תוס' ד"ה אמר רבי יוחנן נדה י, ב.}} ולכמה גירסאות רק אחד{{הערת שוליים|ראה [[סדר הדורות]].}} כאן משמע שמדובר בתנא רבי שמעון בן יהוצדק שהרי לא בא לסתום אלא לפרש ולכן ככל הנראה מדובר באותו תנא ידוע המוזכר במקומות אחרים.


מובא בירושלמי כי הוא היה מתשבח בקפיצותיו שבשמחת בית השואבה. הרבי{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4603&hilite=073d7eeb-eca2-4a15-9405-e131bdc304e2&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&pgnum=166 ח"א].}} חוקר האם מדובר בעת שכבר היה ראש ישיבה ולימד תלמידים שלכן היה נקרא בשם "רבי"{{הערת שוליים|סנהדרין סא, ב.}}כנהוג  ולפי זה המוסר השכל הוא שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמ, או שמדובר עוד בתחילת לימודו וכמובן מהלשון "בן יהוצדק" בלי הלשון "רבי".
הרבי{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16025&hilite=4ba94696-33d9-42c0-8b23-8112b794d1a8&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&pgnum=286 חלק י"ז]. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4603&hilite=073d7eeb-eca2-4a15-9405-e131bdc304e2&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&pgnum=166 ח"א].}} חוקר האם מדובר בעת שכבר היה ראש ישיבה ולימד תלמידים שלכן היה נקרא בשם "רבי"{{הערת שוליים|סנהדרין סא, ב.}}כנהוג  ולפי זה המוסר השכל הוא שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמו, או שמדובר עוד בתחילת לימודו וכמובן מהלשון "בן יהוצדק" בלי הלשון "רבי".


לכאורה יש להסיק כי מדובר עוד בתחילת לימודו כשעוד לא היה רבי ורק למד בעצמו, ומשמע מהלשון "בן יהוצדק", קשה לכאורה מה הלימוד בירושלמי שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם, אלא פשיטא, ומה אחד שרק למד בעצמו צריך לשמח עצמו, וודאי אחד שזכה ללמוד וללמד, ולכן ברור שגם רבן שמעון בן גמליאל והלל הזקן שימחו את עצמם, ולמה מובא אודותם ששימחו עצמם ועל כרחך שמדובר כשהיה כבר רבי.
לכאורה יש להסיק כי מדובר עוד בתחילת לימודו כשעוד לא היה רבי ורק לָמַד בעצמו, ומשמע מהלשון "בן יהוצדק", קשה לכאורה מה הלימוד בירושלמי שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם, אלא פשיטא, ומה אחד שרק למד בעצמו צריך לשמח עצמו, וודאי אחד שזכה ללמוד וללמד, ולכן ברור שגם רבן שמעון בן גמליאל והלל הזקן שימחו את עצמם, ולמה מובא אודותם ששימחו עצמם ועל כרחך שמדובר כשהיה כבר רבי.


אם כי לפי זה נשאלת השאלה למה אינ ומוזכר בגמרא בשם רבי. הרבי מבאר על פי המובא ב[[מסכת ברכות]]{{הערת שוליים|לד, ב.}} כי רבי יוחנן בן זכאי אמר אודותיו "אילו הטיח בן זכאי בן ראשו כל היום כולו לא היו משגיחים בו וכו' מפני שאני דומה כשר לפני המלך והוא כעבד לפני המלך", וחזינן שכאשר תנאים רצו לדבר בשבח עצמם הם היו מזכיריo את עצמם ללא התואר "רבי", כדי להורות על שלילת הגאווה שלא היו מתגאים בכך, ולכן מכיון שהוא היה משתבח עצמו בכך כמשמע מהלשון "משתבח בקפיצותיו", היה מזכיר את עצמו בלא תואר רבי וא, בלא תואר שמם, רק עם שם אביהם.
אם כי לפי זה נשאלת השאלה למה אינו מוזכר בגמרא בשם [[רבי]]. הרבי מבאר על פי המובא ב[[מסכת ברכות]]{{הערת שוליים|לד, ב.}} כי רבי יוחנן בן זכאי אמר אודותיו "אילו הטיח בן זכאי בן ראשו כל היום כולו לא היו משגיחים בו וכו' מפני שאני דומה כשר לפני המלך והוא כעבד לפני המלך", וחזינן שכאשר תנאים רצו לדבר בשבח עצמם הם היו מזכיריo את עצמם ללא התואר "רבי", כדי להורות על שלילת הגאווה שלא היו מתגאים בכך, ולכן מכיון שהוא היה משתבח עצמו בכך כמשמע מהלשון "משתבח בקפיצותיו", היה מזכיר את עצמו בלא תואר רבי וא, בלא תואר שמם, רק עם שם אביהם.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]